בג"צ 7285/08

תקציר

העותר, שילדיו נחטפו לרומניה על ידי אמם, עתר לבית המשפט העליון בבקשה שיחייב את המשיבים – משרד המשפטים הישראלי והרשות המרכזית לאמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית – לנקוט בפעולות נוספות להשבת ילדיו. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה מאחר שכבר עשו כל שביכולתם לסייע לעותר. עוד סברו כי בפסק דינו של בית הדין הרומני לערעורים נפלה טעות באשר לפרשנותו של סעיף החריג של אמנת האג – 13(ב) – ויישומו במקרה זה, אך פתיחת הליכים פליליים בישראל נגד אשת העותר תהיה בלתי ראויה ובלתי יעילה, ואף עלולה לפגוע בילדים. בית המשפט מצא כי המשיבים עשו כמיטב יכולתם לסייע לעותר מבחינה דיפלומטית ומשפטית, וכי למרות שהחלטת בית המשפט הרומני מוטלת בספק, הרשויות הישראליות אינן יכולות לשנותה על ידה. יתר על כן, על פי המדיניות הנוכחית, גם במקרה זה לא היה מקום לנקיטת הליכים פליליים, שכן הם לא יבטיחו את החזרת הילדים ואף עלולים לפגוע ברווחתם. השופטים הגיעו למסקנה כי אין מנוס מלדחות את העתירה, והביעו תקווה לפתרון מהיר שישרת את האינטרסים של הילדים. השופט לוי נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים נאור ודנציגר.