דנ"א 5406/15

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את הערעור שהגישו המשיבים במידה רבה. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם תביעה ייצוגית נגד יצרנית המזון פריניר תוכל להתקדם. פריניר הואשמה בהטעיית צרכנים בכך שתייגה את מוצריה כ"כשרים לפסח", כאשר למעשה הם לא עמדו באופן מלא בחוקי הדת הרלוונטיים. בית המשפט מצא כי אכן קיים פער בין האריזה של פריניר לבין התכולה בפועל, וכי פער זה גרם לנזק ממוני ולא ממוני לצרכנים. בית המשפט העליון פסק לטובת המשיבים גם בעניין אישור התובענה הייצוגית. בית המשפט קבע כי הדרישות לתביעה כזו מתקיימות, למרות טענות המבקש כי יש לדחות את התביעה בשל התנהלות בא כוח המשיבים, אשר יזם לכאורה את הפנייה לגיוס לקוחות לצורך התובענה הייצוגית, וכי מספר חברי הקבוצה הפוטנציאליים קטן. בית המשפט הדגיש את היבט האינטרס הציבורי בתובענות ייצוגיות, ואת הצורך לבחון היטב את דרכי הייצוג והתגמול, במיוחד במקרים בהם עורך דין מוביל הגשת תובענה ייצוגית מטעמים כספיים. עם זאת, מאחר שבית המשפט המחוזי לא קבע באופן סופי את העובדות סביב הגשת התביעה, ומאחר שהמשיבים העידו כי פנו לעורך הדין, פסק דינו של בית המשפט העליון לא גינה תביעות ייצוגיות בהובלת עורך דין. השופט מלצר קבע כי מניעיהם של התובעים ועורכי דינם המבקשים רווח אינם שוללים בהכרח את תום לבם. כמו כן, בית המשפט העליון הגדיר את הקבוצה הזכאית להצטרף לתביעה הייצוגית, הכוללת צרכנים שרכשו מוצרי פריניר מסוימים לפני חג הפסח 2004 או במהלכו, וצרכו אותם או נמנעו מצריכתם בשל חשש לכשרותם. בית המשפט גם התווה את שתי קבוצות המשנה בתוך קבוצה זו. בעקבות החלטה זו הגישו המשיבים בקשה לאישור ההודעה בדבר התביעה כתובענה ייצוגית, אליה השיב המבקש. בית המשפט אישר את נוסח ההודעה, בתוספת סעיף נוסף, וקבע מועד פרסום. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לדיון נוסף, אשר נשקלה על ידי בית המשפט למרות השיהוי הרב, שכן המשיבים לא התנגדו להארכה. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, שכן היא לא עמדה בקריטריונים לדיון כזה, בהיותה אמצעי חריג. האופי האגבי של ההתבטאויות סביב תובענות ייצוגיות בהובלת עורך דין, והעובדה שפסק הדין עצמו לא התייחס באופן מהותי לסוגיה זו, יחד עם הצורך של בית המשפט המחוזי לבחון לגופו של עניין, הביאו את בית המשפט לדחות את הבקשה לדיון נוסף. גם טענותיו האחרות של המבקש נמצאו בלתי משכנעות. לפיכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪.