ת"פ 29000-03-13

תקציר

הנאשם הורשע בהלבנת הון וגניבת הון על ידי עובד, בעקבות הסדר טיעון במסגרתו הוכחו עובדות כתב האישום. על פי כתב האישום, הנאשם ניהל עסק עצמאי למסחר במתכות. הוא קיבל הצעה מעובד במפעל, בשם ויליאם עובדיה, לרכוש חלקי מתכת שעובדיה יגנוב מהמפעל, תמורת 35 שקל לקילוגרם. עובדיה אישר את כניסתו של הנאשם לשטח המפעל מספר רב של פעמים, כאשר האחרון העמיס והוציא את המתכות הגנובות, ערבב אותן עם מתכות אחרות שנרכשו כדין ומכר אותן יחד למפעלי מיחזור תמורת 70-90 ₪ לק"ג, על מנת להסתיר את מקורן ואת זהות בעלי הזכויות בהן. עוד נכתב בכתב האישום כי מעשיו של הנאשם גרמו להפסד של 200 אלף עד 250 אלף שקל למפעל, על פני תקופה של כשנה וחצי. במסגרת הסדר הטיעון הסכים הנאשם כי הכספים שנתפסו בחשבון הבנק שלו יישארו מוקפאים ויועברו למפעל לאחר גזר הדין. בית המשפט פירט את נסיבות העבירה, את טיעוני הצדדים בגזר הדין ואת הדין החל על הענישה. נמצא כי הנאשם ביצע עבירות חמורות, תוך פגיעה באינטרסים ציבוריים וכלכליים חשובים. עוד צוין כי יש צורך במדיניות ענישה מחמירה כלפי הלבנת הון, גם כאשר היא מבוצעת על ידי מי שאינו חלק מארגון פשיעה. בית המשפט קבע כי העובדה שאדם הוא עובד לצורך ביצוע גניבה על ידי עובד היא עובדה רלוונטית ולא אישית, ולכן שותף ישיר לעבירה דינו על פי דין העושה המיוחד עצמו. לאחר ששקל את חומרת העבירות, קבע בית המשפט כי טווח הענישה הוא בין 20 ל-60 חודשי מאסר. לאחר מכן היא שקלה את הנסיבות האישיות, והעניקה לנאשם קרדיט על עברו הנקי, חרטה והודאה בעובדות. בית המשפט התחשב בתסקיר המבחן החיובי של הנאשם, בנסיבותיו האישיות – לרבות היותו נשוי ואב לשישה ומפרנס יחיד, ובאופי התומך של משפחתו וקהילתו. עם זאת, צוין גם כי נסיבותיו האישיות של הנאשם לא מנעו ממנו לבצע את העבירה, וכי טענתו כי נגרר לפשע על ידי ויליאם אינה משכנעת, מה גם שהאחרון לא היה שותף להלבנת הון. בית המשפט התייחס גם למצבו הבריאותי של הנאשם, מצא את טענותיו בדבר התפרצות דלקת פרקים בלתי משכנעות, וקבע כי מצבו הרפואי אינו מצדיק הימנעות מהטלת עונש מאסר. עוד צוין כי המלצת שירות המבחן, שהדגישה את האינטרס השיקומי של הנאשם, אך הגיעה למסקנה כי חומרת העבירה מחייבת גמול והרתעה ראויים, העולים על הנסיבות האישיות. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם 21 חודשי מאסר, בניכוי תקופת מעצרו לפני המשפט ו-12 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן הורה בית המשפט להעביר את הכספים שנתפסו בחשבון הבנק של הנאשם למפעל, כפי שהוסכם בין הצדדים למתלונן. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום.