עש"א 5921-03-14

תקציר

המערער, שכיהן כסגן ראש עיריית קריית גת, עתר לקבלת קצבה תקציבית מהרשות המקומית בגין תקופת כהונתו, אך בקשתו נדחתה על ידי המשיב. הערעור נדחה מכמה טעמים. ראשית, היא הוגשה באיחור, למעלה מ-45 יום לאחר שנודע למערער על ההחלטה שעליה הוא מבקש לערער. המערערת פנתה למשיב באותו עניין בשנת 1999 ושוב בשנת 2010, ובית המשפט מצא כי היה מקום להגיש את הערעור בסמוך לאחר ההחלטה האחרונה. העיכוב פגע ביכולתה של הרשות המקומית לאמוד ולהיערך לתשלום הפנסיה. שנית, הערעור נעדר שחר. טענותיה העיקריות של המערערת היו כי תיקון לחוק הרשויות המקומיות, שקבע כי מי שנבחר לרשות המקומית לאחר נובמבר 1998 לא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית, יכול להתפרש כהפך, או לחילופין אינו חוקתי ולכן אינו תקף. בית המשפט מצא כי לשון התיקון ברורה ולא ניתן לפרש אותה כפי שהציע המערער. עוד נקבע כי התיקון אינו בלתי חוקתי שכן הוא אינו פוגע בזכויות המערערת לשוויון ולקניין, ותוקפו הרטרואקטיבי של החוק מוגבל ומוצדק. לבסוף, מצא בית המשפט כי טענתו של המערער לאכיפה בררנית - לפיה היה מקרה ידוע לו בו נבחר ציבור אחר קיבל פנסיה תקציבית - אינה מבוססת, וניתן להבחין בין שני המקרים בבירור. החלטת המשיב אושרה אפוא, והמערער חויב בכיסוי הוצאות המשיבים.