ת"א 4585-02-19

תקציר

פסק הדין מתייחס למספר רב של סוגיות פרוצדורליות וראייתיות הקשורות לתביעה אזרחית הנוגעת לפרסום תכנים שהופקו לכאורה מהטלפון הנייד של התובע. בית המשפט בחן בקשות להסרת מסמכים שלא נחשפו קודם לכן וקבע כי הכללתם מהווה חריגה מאמות מידה פרוצדורליות, תוך שהוא שולל את הגשת הראיות הסלקטיבית על ידי התובע. מסמכים המכילים תוכן אישי ומקורם בטלפון של התובע הוחרגו בהתבסס על החלטות קודמות של בית המשפט להגנה על הפרטיות. הכרעת הדין עסקה גם בהתנגדות להצגת הצהרות המשטרה וכתבות בעיתונות כראיות. היא אפשרה שימוש בהודעות משטרה לתיק האזרחי תוך התייחסות לכתבות בעיתונות כאל עדות שמיעה. בית המשפט החליט על קבילות עדים, אישר את חלקם שיכולים לבסס טענות לחדירה לפרטיות אך פסל אחרים, כמו העיתונאית ענת רואה, שעדותה נקבעה כמיותרת. חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי רו"ח נמצאה רלוונטית, אם כי מסמכים נוספים דרשו גילוי מלא במקום מחיקה. בית המשפט הורה על תנאים להגשת רשימות לקוחות ותיקים שהועלמו כחלק מחוות הדעת הכלכלית, במטרה לשמור על הגינות פרוצדורלית. יתר על כן, עדים מסוימים שביקשה הנאשמת גב' שטייף הורשו, בעוד שאחרים נחשבו מיותרים. התנגדות לחוות דעת אתיקה עיתונאית אושרה באופן חלקי; יש לתקן את חוות הדעת כדי להסיר מסקנות משפטיות מעבר לסמכותו של המומחה. ההחלטה מדגישה את היושרה הפרוצדורלית, מאזנת בין צרכי הראיות לבין הזכות לפרטיות, ומכתיבה פעולות מתקנות והנחיות להגשות עתידיות, וקובעת דיון נוסף ליום 12.3.2024, לצורך הכרעה בעניינים שטרם נפרעו.