ת"פ 302/98
הכרעת-דין מחוזי חיפה
תקציר
האירוע החל כאשר המנוח הגיע לביתו של הנאשם ובעט בדלת תוך שהוא דורש לדבר עמו. הנאשם סירב לפתוח את הדלת וביקש ממנו לצאת. לאחר מכן הגיע המנוח לבית חמיו וביקש ממנו להתלוות אליו חזרה לבית הנאשם. חמיו, מוחמד, ושני בניו, עבד אלקאדר ועבדאללה, ליוו את המנוח. הקבוצה הגיעה לביתו של הנאשם, ומוחמד והמנוח ניסו להיכנס. הנאשם פתח מעט את הדלת, סגר אותה לאחר שראה את המנוח, ולאחר מכן פתח אותה מחדש. המנוח ניסה להיכנס שוב, והנאשם דקר אותו בליבו בסכין מטבח וגרם למותו. הנאשם טען כי פעל מתוך הגנה עצמית וכדי להגן על משפחתו, וכי המנוח וחבריו פרצו לביתו ופצעו אותו. עם זאת, בית המשפט מצא כי גרסתו של הנתבע לאירועים אינה אמינה וכי הוא אינו זכאי להגנה מכוח טענת ההגנה העצמית. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבע בדבר הסייגים של "צורך" ו"טעות במצב העניינים". נקבע כי התביעה הצליחה להוכיח את יסודות ההריגה – כי הנאשם פעל בפזיזות, מודע לאפשרות של גרימת מוות ואדיש לתוצאות מעשיו. הנאשם הורשע בהריגה ונגזר דינו בהתאם.
חקיקה מקושרת
ת"פ 302/98 מדינת ישראל נ' יונס מחאמיד, מחוזי (5.6.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.