ע"פ 6877/09

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נדחה, ואישר את הרשעתו וגזר דינו של המערער, שהורשע במעשה מגונה ובניסיון אונס של גיסתו הצעירה, קטינה מתחת לגיל 14. ההרשעה הראשונית התבססה על עדות מהימנה של המתלונן וראיות DNA הקשורות למערער. בית המשפט הכיר במהימנותה של הקטינה בתוך מצוקתה, כפי שעולה מעדויות מקצועיות שהדגישו את מצוקתה האמיתית לאחר האירועים. טענת ההגנה של המערער, שהטילה ספק בוודאות החדירה הנטענת ובמהימנות הראיות, נדחתה בשל עוצמת ממצאי הדנ"א והעקביות בגרסתה של המתלוננת. בית המשפט המחוזי קבע כי חומר הראיות מהווה סיוע מספק לעדות כנגד טענותיו של המערער בדבר קשירת קשר משפחתי. טיעוני הנגד שלו וההסברים שלו לראיות הדנ"א היו חסרי סבירות. חומרת העונש, 12 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי, שיקפה את חומרת המעשים והדגישה את האינטרס הציבורי בהרתעה מפני עבירות מין, בעיקר כלפי קטינים. בית המשפט הדגיש את הטראומה הפנימית שנגרמה לקורבן ואת הצורך בענישה מחמירה כעולה בקנה אחד עם מקרים דומים, המקדמים הרתעה ועשיית צדק עם הנפגעים. ערכאת הערעור תמכה בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, ולא מצאה הצדקה להתערבות.