ער"מ 5217/06

תקציר

עובד עיריית תל אביב-יפו ערער על הצעדים המשמעתיים שננקטו נגדו לאחר שהורשע במרמה. העובדת, שפיקח על קבלנים במחלקה לשיפור פני השטח בעירייה, הוציא כספים מעובדת עירייה לשעבר בכך שנתן לה הבטחות שווא לסידור עבודה עבורה ועבור בנה בתמורה לסכומי כסף שונים. בית הדין למשמעת של עובדי הרשות המקומית פיטר אותו לאלתר תוך שמירה על זכויותיו הממוניות כלפי העירייה. המערער טען כי העונש חמור מדי וביקש המתקה לפיטורים על תנאי, אך הערעור נדחה. בית הדין הכיר בחומרת החריגה של העובד מנורמות האתיקה ובפגיעה באמון הציבור בשירות המדינה, ואישר את הפיטורים לאלתר. השופט הדגיש כי תכליתם העיקרית של צעדי המשמעת נגד עובדי ציבור אינה ענישה אלא מניעתית, ומשמשת מסר מרתיע לשמירה על אמות המידה של שירות המדינה. גורמים כגון עברו התעסוקתי הטוב של העובד, נסיבותיו האישיות והחזרת הכסף לנפגע נלקחו בחשבון, אך גברו על חומרת העבירה, היעדר חרטה והצורך לשמור על אמון הציבור. לפיכך, קבע בית המשפט כי אי עמידתו החמורה של המערער באמות מידה אתיות מצדיקה את פיטוריו המיידיים, דבר שהעביר מסר ברור בדבר השלכותיה של התנהגות זו.