תתע"א 1145-07-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **בית משפט השלום לתעבורה בעכו, תתע"א 1145-07-24 מדינת ישראל נ' סואעד, בפני השופטת יונת הברפלד-אברהם** **רקע עובדתי:** התיק עוסק בבקשת המבקש, עווד סואעד, לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו ביום 10.12.25, ובקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול גזר דין. המבקש הואשם בנהיגה במהירות מופרזת (177 קמ"ש בדרך שמהירותה המותרת היא 90 קמ"ש), בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. **התפתחות ההליך המשפטי:** 1. **כפירה בעובדות:** בישיבת הקראה ביום 25.12.24, כפר המבקש בעובדות כתב האישום. 2. **דחיות חוזרות ונשנות:** ישיבות הוכחות נדחו מספר פעמים, בין היתר, לבקשת בא כוחו הקודם של המבקש, עו"ד דרויש שפיק, לצורך הודאת הנאשם וצירוף תיק נוסף. 3. **אי התייצבות לדיון:** ביום 30.11.25, המבקש ובא כוחו הקודם לא התייצבו לדיון, למרות הגשת בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון באותו בוקר. הדיון נדחה שוב, תוך רמיזה על כוונה לחזור מהכפירה. 4. **פסק הדין בהיעדר:** ביום 10.12.25, התקיימה ישיבת הוכחות נוספת, אליה המבקש לא התייצב, על אף שידע על הדיון וביקש לדחותו. כתוצאה מכך, המבקש הורשע ונגזר דינו לפסילה של 5 חודשים, פסילה מותנית ותשלום קנס. 5. **בקשות לדחיית הפקדת רישיון:** לאחר מתן פסק הדין, הוגשו מטעם בא כוחו הקודם בקשות לדחיית מועד הפקדת הרישיון, אשר התקבלו בחלקן. 6. **בקשות חדשות לביטול:** ביום 12.5.26, הוגשה בקשה לביטול גזר הדין, אשר נדחתה בשל היעדר בקשה להארכת מועד. ביום 14.5.26, הוגשה בקשה נוספת לביטול פסק הדין, בצירוף בקשה להארכת מועד. **עילות לדחיית הבקשה - ניתוח משפטי:** בית המשפט דחה את הבקשה למספר טעמים מרכזיים, המבוססים על עקרונות סדר הדין הפלילי והפסיקה: 1. **הגשת הבקשה לאחר המועד:** * **הוראה חוקית:** סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ) קובע כי בקשה לביטול פסק דין בהיעדר תוגש בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין. בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה רק בהסכמת התובע, או כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד. * **אי-התייחסות להחלטות קודמות:** בית המשפט קבע כי המבקש לא התייחס להחלטות קודמות בתיק, ובפרט לבקשה מיום 14.12.25 לדחיית מועד הפקדת הרישיון. בקשה זו, שהוגשה על ידי בא כוחו הקודם, מעידה על כך שהמבקש ידע על פסק הדין כבר ביום 14.12.25. * **חלוף המועד:** הגשת הבקשה ביום 14.5.26, כ-4 חודשים לאחר מתן פסק הדין (10.12.25) ובכ-4 חודשים לאחר שנודע לו על פסק הדין (14.12.25), חורגת משמעותית מ-30 הימים הקבועים בחוק. * **עקרון סופיות הדיון:** בית המשפט הדגיש את החשיבות שמייחס המחוקק לעקרון סופיות הדיון, כפי שבא לידי ביטוי במועד הקבוע בחוק להגשת בקשות לביטול פסק דין. המבקש לא סיפק סיבה טובה לסטייה מעיקרון זה. 2. **חוסר הצדקה לאי-התייצבות:** * **אחריות הנאשם:** גם כאשר נאשם מיוצג על ידי עורך דין, עליו לדאוג לענייניו ולעקוב אחר הליכי המשפט. אי-התייצבות של עורך הדין אינה מהווה באופן אוטומטי סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו של הנאשם. * **מינוי סנגור אינו פוטר מאחריות:** מינוי סנגור אינו פוטר את הנאשם מחובתו לעקוב אחר הדיונים בעניינו, לפחות במידה מינימלית. * **כישלון הנאשם:** המבקש כשל בלודא את התייצבות בא כוחו לדיון. * **הפסיקה הרלוונטית:** בית המשפט הפנה לפסיקות שונות המדגישות את חובת הנאשם לעקוב אחר ההליכים ולהיות נוכח או לוודא התייצבות נציגו, כגון עפ"ת (מחוזי חיפה) 64563-09-25 נהאד זעיר נ' מדינת ישראל, עפ"ת (ירושלים) 73089-07-23 אבו דהוק נ' מדינת ישראל, ועפ"ת (חיפה) 74929-05-25 בן שלוש נ' מדינת ישראל. * **נטל ההוכחה:** הנטל מוטל על המבקש להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או כי ביטול פסק הדין דרוש למניעת עיוות דין. 3. **היעדר טענת עיוות דין משמעותי:** * **שיקולים כבדי משקל:** גם אם היה מקום לקבל את טענת המבקש לגבי אי-התייצבות בא כוחו, המבקש לא הצביע על שיקולים כבדי משקל שעשויים להביא לשינוי תוצאות פסק הדין. * **טענות הגנה ללא בסיס ראייתי:** המבקש העלה טענות הגנה עובדתיות שונות, אך לא צירף כל מסמך תומך, תמונה או ראיה אחרת. הטענות נטענו "בעלמא" ללא ביסוס ראייתי מספק. * **הפסיקה בעניין עיוות דין:** בית המשפט הדגיש כי אין די בטענה כללית בדבר עיוות דין, אלא יש להניח תשתית ראייתית התומכת בכך, עם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה. הפנה לפסיקות כגון רע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל, רע"פ 8626/14 מוחמד סמארה נ' מדינת ישראל, רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל, ורע"פ 4624/13 רוסלן קוזניצוב נ' מדינת ישראל. * **כוונה להודות:** העובדה שהמבקש, באמצעות בא כוחו הקודם, ביקש לדחות דיונים לצורך מתן הודאה, מחלישה את הטענה בדבר קיומם של כשלים מהותיים בראיות התביעה. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **סופיות הדיון:** המחוקק מקנה חשיבות רבה לעקרון סופיות הדיון, ועל כן קובע מועדים ברורים להגשת בקשות שונות, לרבות בקשות לביטול פסקי דין. * **אחריות הנאשם:** נאשם, אף כי מיוצג, נושא באחריות לבירור עניינו המשפטי, לרבות לוודא התייצבותו או התייצבות בא כוחו לדיונים. * **עיוות דין:** עיוות דין, כעילה לביטול פסק דין, מחייב הוכחה של פגיעה מהותית בזכויות הנאשם, אשר אין לה תרופה אחרת, ונדרש בסיס ראייתי מוצק. * **נטל ההוכחה:** הנטל להוכחת קיומה של סיבה מוצדקת לאי-התייצבות, או להוכחת עיוות דין, מוטל על הנאשם המבקש את הביטול. **חידושים משפטיים:** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים פורצי דרך, אלא מיישמת הלכה פסוקה מושרשת בענייני ביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר. עם זאת, ההחלטה מדגישה באופן ברור את הגישה המחמירה של בתי המשפט בנוגע לבקשות מסוג זה, במיוחד כאשר קיימים אי-דיוקים בהתנהלות המבקש או בא כוחו, וכאשר הגשת הבקשה נעשית בחלוף זמן רב ובהעדר ראיות מוצקות. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום קפדני של הפסיקה הקיימת, במיוחד בנוגע לחשיבות המועדים, אחריות הנאשם, והצורך בהוכחת עיוות דין משמעותי. **סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, הן בשל הגשת הבקשה בחלוף המועד החוקי, הן בשל היעדר סיבה מוצדקת לאי-התייצבות לדיון, והן בשל אי-הוכחת עיוות דין. ההחלטה מדגישה את חשיבותם של עקרון סופיות הדיון, אחריות הנאשם, והצורך בביסוס ראייתי לטענות המועלות.