ת"א 28090-05-20

תקציר

רמ"י טענה כי היא אינה צד להסכם ואין לה יריבות עם התובעת, ולכן יש לדחות את התביעה נגדה. השופטת הסכימה כי רמ"י אינה חתומה על ההסכם ואין עילת תביעה נגדה, ודחתה את התביעה בנימוקים אלה. אשר לגופה של התביעה, הסוגיה המרכזית הייתה סיווגו של ההסכם: האם מדובר ב"הסכם מדידה" או ב"הסכם פושלי". השופטת קבעה כי מדובר בהסכם פאושלי, שהוא חוזה מחיר כולל בסכום שנקבע מראש, ואינו תלוי בחישוב המבוסס על כמויות או מדידה. לשון ההסכם, התנהלות הצדדים ומהות החוזה כהסכם עסקי תמכו כולם בפרשנות זו. כמו כן, התובעת לא הציגה אישורים ערוכים וחתומים כדין לעבודה נוספת או לשינויים בהסכם, כנדרש בתנאיו. התובעת גם לא פעלה בהתאם להוראות ההסכם בדבר שינויים ותוספות בעת חלוקת הפרויקט לתתי מתחמים. השופטת ציינה כי השיהוי של התובעת בדרישת שכר טרחה נוסף, יחד עם התנהלותה ואופי ההסכם, הביאו לכך שהנתבעים יכלו להסתמך על כך שלתובע לא יהיו טענות נוספות. בנוסף, דרישת התובעת לתוספת שכר טרחה הפכה את הליך המכרז לחסר משמעות ופגעה בעקרון השוויון כלפי מציעים אחרים. לאור האמור, הורה השופט על מחיקת התביעה כנגד שני הנתבעים ופסק לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום.