ע"א 3477/13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב לעיכוב ביצוע צו מאסר בפועל. ההחלטה מתבססת על שני נימוקים עיקריים. ראשית, ספק אם הייתה לחייב זכות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, שכן לא מדובר ב"צו פשיטת רגל" ואף לא ב"פסק דין", אלא בהחלטה בבקשה לעיון חוזר בהחלטות קודמות. משכך, היה על החייב להגיש בקשת רשות ערעור. שנית, גם אם בית המשפט היה מתעלם ממשוכה פרוצדורלית זו, הבקשה נכשלת לגופה. החייב נמנע באופן עקבי מציות לצווי בית המשפט בנוגע לתשלומים חודשיים, הפגין חוסר תום לב ונהג בהתנהלות פרוצדורלית בלתי תקינה בכך שהגיש שוב ושוב בקשות לעיון חוזר ועיכובי ביצוע ללא כל שינוי בנסיבות או מאמצים לפרוע את החוב. יתר על כן, החלטת בית המשפט המחוזי העניקה לחייב שהות לתקן את החוב בפיגור, דבר שלא עשה. בית המשפט מדגיש כי מאסר אינו אמצעי ענישה אלא אמצעי כפייה לציית לצווי בית המשפט, והמפתח להימנעות ממאסר מצוי בידי החייב בתשלום הפיגור. הנאמן והנאמן מונחים לבצע את צו המאסר, והחייב יובא בפני בית המשפט המחוזי לדיון לאחר 14 ימי מאסר, אלא אם כן שולם הפיגור.