עת"מ 36886-08-23

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק בבקשתו של העותר לתקן במרשם האוכלוסין את פרטי אביו וסבתו שנפטרו, שאינם משקפים את העובדות האמיתיות. יש לתקן את הפרטים הנוגעים לאביה וסבתה של העותרת בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. המשיבה, רשות האוכלוסין וההגירה, מסרבת לבצע את השינויים על בסיס פרשנות מצמצמת ומילולית של חוק מרשם האוכלוסין, בטענה כי מאחר שהגדרת "תושב" מתייחסת למי שהוא "בישראל", והנפטרים אינם "בישראל", לא ניתן לשנות את פרטיהם. בית המשפט קובע כי פרשנותה של הרשות אינה נכונה וכי אין מקום להבחין בין החיים למתים כאשר מדובר בשינוי פרטי מרשם. בית המשפט מדגיש את החשיבות של ניהול מרשם אוכלוסין מדויק ועדכני, המשמש מאגר מידע מרכזי לכלל האזרחים והתושבים, חיים או מתים. השופט מציין כי החוק, הפסיקה ונהלי הרשות עצמה מצביעים כולם על החובה לתקן את המרשם על סמך תעודה ציבורית, הכוללת גם פסק דין של בית משפט ישראלי. כמו כן, בית המשפט דן בחובת ההגינות המוטלת על הרשות, המחייבת אותה להעלות בפני בית המשפט לענייני משפחה כל טענה וחשש בדבר זכויות המנוח או צדדים שלישיים, תוך מתן אפשרות לבית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים. לאור כל האמור לעיל, פוסק בית המשפט לטובת העותר, מורה על הרשות לתקן את מרשם האוכלוסין בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ופוסק לעותרת שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.