פש"ר 42682-05-10

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשת החייב להכריז על פשיטת רגל ולבטל את צו כינוס הנכסים נגדו. ההחלטה מבוססת על חוסר תום לב מצד החייב. בית המשפט מצא כי החייב לא הוכיח כי לא פעל בפזיזות בכך שאיפשר לאביו לנהל את כספיו, דבר שהוביל לחובות כבדים. טענתו של החייב כי הופעל עליו לחץ מצד מנהגי המשפחה להיענות לדרישותיו הכספיות של אביו לא נחשבה כתירוץ סביר בעיני בית המשפט. במקום זאת, הדגיש בית המשפט את אחריותו של החייב בכך שאפשר לאביו לחלק שיקים ללא כיסוי ואת מעורבותו בעסקאות פיננסיות מפוקפקות, דבר המלמד על חוסר אכפתיות בכספי נושיו. זאת ועוד, בית המשפט הצביע על גישתו הבלתי משתפת פעולה של החייב במהלך ההליך, הגיש דוחות חלקיים ומטעים על הוצאותיו ולא סיפק הסברים מפורטים לגבי אורח חייו והכנסותיו. חקירת המנהל המיוחד העלתה גם סתירות בדיווחי החייב, המצביעות על שימוש בכרטיסי אשראי בניגוד לצו כינוס הנכסים. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי התנהלותו של החייב, הן לפני הליך פשיטת הרגל והן במהלכו, מעידה על חוסר תום לב מתמשך, המצדיק את דחיית בקשתו לפשיטת רגל.