רע"א 54105-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי של בקשת רשות ערעור 54105-12-25 (בית המשפט העליון) **רקע עובדתי:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטות של ועדת העררים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 ("חוק התגמולים"). המבקש, שהוכר בעבר כנפגע פעולות איבה עקב השתתפותו במסיבת הנובה, נפסל ממעמד זה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") קבע כי לא נכח באירוע. ההחלטה התבססה על אי-הופעת שמו ברשימת המשתתפים, סתירות בטענות המבקש, אי-שיתוף פעולה בחקירה, ומסקנה כי ההכרה הראשונית הייתה טעות. המבקש ערער לוועדת העררים, צירף בדיקת פוליגרף, וכן ביקש להקדים את מועד הדיון בעניינו ולעכב את ביצוע החלטת המל"ל. במקביל, הגיש עתירה לבג"ץ שנדחתה. ועדת העררים קבעה מועד דיון עתידי, דחתה את בקשת ההקדמה, וקבעה כי אין לעכב את ביצוע החלטת המל"ל. **סוגיות משפטיות מרכזיות:** 1. **סופיות החלטות ועדת העררים:** סעיף 11(ה) לחוק התגמולים קובע כי "אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום". הוראה זו מבטאת את עקרון הסופיות של ההחלטות, המגביל את היכולת לערער עליהן. 2. **סמכות בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון, הן בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים והן כבית משפט גבוה לצדק, מוגבל בהתערבותו בהחלטות ועדת העררים. התערבות תיעשה במקרים חריגים בלבד, תוך כיבוד רצון המחוקק והמומחיות הייחודית של הוועדה. 3. **הבחנה בין החלטות ביניים להחלטות סופיות:** הדין מבחין בין החלטות סופיות של הוועדה, אשר עשויות להיות נתונות לערעור או עתירה, לבין החלטות ביניים, אשר האפשרות לערער עליהן מוגבלת אף יותר. 4. **ניהול יומניהן של ערכאות אחרות:** בית משפט זה אינו נוהג להתערב בניהול יומניהן של ערכאות אחרות, כגון קביעת מועדי דיון. 5. **עיכוב ביצוע:** בקשה לעיכוב ביצוע החלטת המל"ל, כאשר מדובר בפסילת זכאות ממעמד קודם, מהווה למעשה בקשה לצו עשה להמשך תשלום תגמולים, למרות קביעת המל"ל על היעדר זכאות. **ניתוח ההחלטה:** השופטת רות רונן דחתה את בקשת רשות הערעור על הסף, מבלי לדרוש תגובה מהמל"ל. הנימוקים המרכזיים לדחייה הם: * **הוראת הסופיות:** השופטת הדגישה כי סעיף 11(ה) לחוק התגמולים שולל אפשרות לערער על החלטות ביניים של ועדת העררים. הדבר מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. * **הבחנה בין החלטות ביניים לסופיות:** השופטת ציינה כי גם אם בית המשפט העליון עשוי להידרש לעתירות נגד החלטות סופיות של הוועדה, הדבר אינו חל על החלטות ביניים, כמו במקרה זה. * **אי-התערבות בניהול יומן הוועדה:** השופטת קבעה כי אין בית משפט זה נוהג לנהל את יומניהן של ערכאות אחרות, כולל קביעת מועדי דיון. כמו כן, נמצא כי החלטת הוועדה בנוגע למועד הדיון הייתה סבירה, בהתחשב בתשובת המל"ל ובלוח הזמנים של הוועדה. * **אי-היעתרות לבקשת עיכוב ביצוע:** השופטת ראתה בבקשת עיכוב הביצוע בקשה מרחיקת לכת, שכן משמעותה היא לחייב את המל"ל להמשיך ולשלם תגמולים למבקש, למרות קביעת המל"ל כי הוא אינו זכאי להם. **חידוש משפטי:** ההחלטה מדגישה באופן ברור את מגבלות ההתערבות השיפוטית בהחלטות ביניים של ועדת העררים מכוח חוק התגמולים. היא מחזקת את עקרון הסופיות של החלטות הוועדה, תוך הבחנה ברורה בין החלטות ביניים להחלטות סופיות. כמו כן, ההחלטה משקפת את עמדת בית המשפט העליון בנוגע לאי-התערבות בניהול יומניהן של ערכאות נמוכות יותר. **השלכות:** החלטה זו מחזקת את מעמדה של ועדת העררים כגוף הדו-ערכתי הסופי בענייני זכאות לנפגעי פעולות איבה, בכפוף להוראת הסופיות. היא מרתיעה מפני הגשת בקשות רשות ערעור על החלטות ביניים, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן ביותר, התומכים בגישה מצמצמת של התערבות שיפוטית.