ת"א 443/89

תקציר

פסק הדין החלקי מתייחס לסכסוך כספי מורכב בין תובע לבנק בנוגע לניהול חשבונו של התובע. התובע טען לחיובי יתר בשלושה עניינים עיקריים: ריבית מופרזת, אי התאמת מסגרות אשראי ודרכי פירעון לא נאותות של הלוואות צמודות מדד. הבנק הכחיש את הטענות והעלה השגות על סמך דפי החשבון שנשלחו לתובע. בא כוח התובע צמצם את הטענות, ויתר על חלק מהן וצמצם אחרות. השופט קבע כי יש לתקן את חשבונות הבנק בשלושה תחומים ספציפיים. ראשית, יש לתקן את שיעורי הריבית החלים על חשבון העו"ש של התובע (חשבון חב"ד) לתקופה שבין ינואר 1982 לינואר 1985, כך שהריבית הבסיסית תיקבע על 0.5% לחודש. שנית, יש להפחית את הריבית הבסיסית לתקופה שבין 18 באוגוסט 1985 ל-15 בספטמבר 1985 ל-108% לשנה במקום 132% לשנה. שלישית, חיובי הריבית על פירעון הלוואות צמודות למדד תוקנו לשיעור הריבית המרבי לפי צו הריבית, כלומר 11% לשנה, לתקופה שמיום 22.6.1982 ואילך. עוד נקבע בפסק הדין כי כל שאר התביעות נדחו עד לבירור נוסף, וההוצאות ייקבעו בשלב מאוחר יותר. פסק דין זה הדגיש כי הבנק לא עמד בריביות המוסכמות ובחוקים החלים, וטענות התובע היו מוצדקות במידה רבה.