ת"א 60661-12-24

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בת"א 60661-12-24 עתיה נ' עמר ואח' – בית משפט השלום בבאר שבע** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי כבוד הנשיא עמית יריב, עוסק בבקשה לאישור פסק בוררות, ובמקביל, בבקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור. בית המשפט נדרש להכריע בשתי סוגיות מרכזיות: האחת, דיונית – האם יש לסלק את בקשת האישור על הסף בשל טענות בדבר מינוי הבורר; והשנייה, מהותית – אישור פסק הבוררות. **הרקע העובדתי והמשפטי** * **פסק בוררות:** פסק הבוררות ניתן ביום 4.2.2024 על ידי עו"ד משה ברטל, אשר מונה מכוח החלטת רשם האגודות השיתופיות. * **טענות המשיבים:** המשיבים (עמר וטיב שתיל בע"מ) עתרו לסילוק בקשת האישור על הסף, בטענה כי הבורר מונה שלא בהתאם לתקנון המושב. לטענתם, התקנון מחייב הליך בוררות הכולל שלושה בוררים, כאשר המנגנון הראשוני הוא בוררות זבל"א (בוררות שבה כל צד בוחר בורר, ושני הבוררים ממנים בורר שלישי המכריע), או לחלופין, מינוי שלושת הבוררים על ידי גורם שלישי. * **המסגרת החוקית:** טענות המשיבים נטועות בסעיף 24(2) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, אשר קובע כי מינוי בורר שלא בהתאם למתווה הקבוע בהסכם הבוררות (ובמקרה זה, התקנון המחייב) עשוי להוות עילה לביטול פסק בוררות. **החלטת בית המשפט – עיקר הניתוח המשפטי** 1. **ההבחנה הדיונית – סילוק על הסף מול בקשה לביטול:** * **עקרון:** בית המשפט הדגיש את ההבחנה הדיונית החשובה בין הגשת בקשה לסילוק על הסף של תביעה לאישור פסק בוררות, לבין הגשת בקשה לביטול פסק בוררות. * **הוראת החוק:** סעיף 23(ב) לחוק הבוררות קובע באופן מפורש כי "לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב.". * **יישום:** טענות בדבר חוסר סמכות של הבורר, כפי שהועלו על ידי המשיבים, יש להעלות במסגרת תובענה עצמאית לביטול פסק הבוררות, אשר יש להגישה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הפסק (סעיף 27(א) לחוק). * **החשיבות המשפטית:** הבקשה לסילוק על הסף, כפי שהוגשה, נועדה לעקוף את המועדים הדיוניים הקבועים בחוק הבוררות. בית המשפט דחה ניסיון זה, תוך שהוא מפנה לפסיקה רלוונטית (רע"א 464921 גלובל גרין גרופ (אך דוד) בע"מ נ' א.ס.פ.י חברה לקידום פרויקטים באיכות הסביבה (ישראל) בע"מ). אי-עמידה במסלול הדיוני הקבוע בחוק, במקרה זה, מהווה ניסיון לעקוף את המנגנונים הקבועים בחוק. 2. **חוסר תום לב דיוני:** * **הטענה:** בנוסף להליך הדיוני הפסול, בית המשפט הוסיף, "למעלה מן הצורך", כי טענות המשיבים בדבר סמכות הבורר נוגעות לאופן מינויו, אשר נעשה על ידי רשם האגודות השיתופיות. * **חובת תום הלב:** חובת תום הלב, החלה על המשיבים, הייתה מחייבת אותם לפנות לגורם הממנה (רשם האגודות) ולהציג בפניו את הטענות הנוגעות לאי-התאמת המינוי להוראות התקנון, וזאת עוד לפני תחילת הליך הבוררות. * **השלכה:** העלאת טענה זו רק בשלב מאוחר זה, לאחר מתן פסק הבוררות, נגועה בחוסר תום לב דיוני, ומהווה עילה נוספת לדחיית הבקשה לסילוק על הסף. 3. **אישור פסק הבוררות:** * **ההחלטה:** מכיוון שבקשת הסילוק על הסף נדחתה, ומכיוון שלא הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות בהתאם להוראות החוק, בית המשפט אישר את פסק הבוררות במלואו. * **עיקרון:** בית המשפט שומר על עקרון כיבוד הסכמי בוררות ועל מטרת חוק הבוררות, שהיא לאפשר מימוש יעיל וסופי של הליכי בוררות, אלא אם כן קיימות עילות ברורות ומפורשות בחוק לביטולו. 4. **הוצאות משפט:** * **החיוב:** המשיבים חויבו לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של המבקש בסך 7,500 ₪. * **הלכה:** חיוב זה משקף את דחיית בקשתם והעובדה שהם כשלו בהצגת עמדתם בהתאם להליכים הדיוניים הנדרשים. **חידושים והדגשים משפטיים בפסק הדין:** * **החשיבות המכרעת של ההליך הדיוני:** פסק הדין מדגיש באופן חד משמעי את חשיבות ההקפדה על ההליכים הדיוניים שנקבעו בחוק הבוררות. בית המשפט מבהיר כי אין להשלים עם ניסיונות לעקוף את המסלולים הדיוניים שנקבעו, כגון הגשת בקשה לסילוק על הסף במקום הגשת תובענה לביטול. * **פרשנות מרחיבה של סעיף 23(ב) לחוק הבוררות:** בית המשפט מפרש את סעיף 23(ב) באופן המחייב העלאת טענות מהותיות כנגד פסק הבוררות, ובכלל זה טענות לגבי סמכות הבורר, במסלול של ביטול או ערעור, ולא במסלול דיוני שאינו הולם. * **החלת עקרון תום הלב על הליכים דיוניים:** בית המשפט מיישם את עקרון תום הלב גם על הליכי בוררות. העלאת טענות מהותיות בשלב מאוחר, לאחר שניתן פסק הבוררות, כאשר היה ניתן היה להעלותן קודם לכן בפני הגורם המוסמך, נחשבת לחוסר תום לב דיוני. * **שמירה על סופיות הליך הבוררות:** באמצעות אישור פסק הבוררות, בית המשפט משרת את התכלית של סופיות הליכי הבוררות, תוך שהוא מוודא שההליכים שבוצעו תואמים את דרישות החוק. **סיכום** פסק הדין מדגים הלכה דיונית חשובה בנוגע לאופן העלאת טענות נגד פסק בוררות, תוך יישום עקרונות של סדר דין ומתן דגש על חובת תום הלב. ההחלטה מחזקת את הוודאות המשפטית ומעודדת הקפדה על ההליכים הקבועים בחוק הבוררות.