בג"צ 2454/08

תקציר

פרס ישראל הוא פרס יוקרתי המוענק לאזרחי ישראל מדי שנה בערב יום העצמאות. התקנות סביב הפרס קובעות כי כל תושב בישראל יכול להציע מישהו, כולל את עצמו, ושר החינוך מעניק את הפרס על סמך המלצות ועדות שיפוט לכל תחום. ההנחיות קובעות כי דיוני הוועדות אינם מוקלטים ונשמרים חסויים. בתי המשפט התערבו במקרים נדירים שבהם יש פגם מנהלי בתהליך. במקרה זה התנגדו העותרים לקבלת הפרס על ידי פרופ' שטרנהל בשל דעותיו השנויות במחלוקת שהובעו במאמרים שפורסמו. בית המשפט קבע כי חופש הביטוי מגן על זכותו של פרופ' שטרנהל להביע את עמדותיו, וטענות העותרים בדבר הליך פגום היו ספקולטיביות. השופט הדגיש כי אופיו של פרס ישראל הוא הכרה בהישגים מקצועיים, ואין בחוות דעתו של הפרופסור סיבה מספקת להתערב בהחלטת שר החינוך להעניק לו את הפרס. יתר על כן, אין ראיות לכך שלוועדה לא הייתה גישה לעובדות המלאות. לפיכך, העתירה, המבקשת לבטל את ההחלטה ולשקול מחדש את פסק הבוררות, נעדרת שחר ודינה להידחות. החלטה זו מחזקת את ההתערבות השיפוטית המצומצמת בתיקי פרס ישראל, ומדגישה את חשיבותו של חופש הביטוי בשיח הדמוקרטי, גם עבור דעות לא פופולריות.