ת"פ 34319-10-16

תקציר

הנאשם הואשם בשוד בנסיבות מחמירות ובקשירת קשר לביצוע פשע, יחד עם אדם נוסף שלא זוהה. כתב האישום נבע מאירוע בו נשדדו מהמתלונן, קטין, אופניו החשמליים באיומי סכין. נטען כי הנאשם סייע וסייע לשוד בכך שעמד מאחורי האדם השני, כיסה את פניו במטפחת אדומה ונופף בסכין בצורה מאיימת. במהלך המשפט חזר בו עד התביעה מהאישום של קשירת קשר והחזקת סכין על ידי הנאשם. השופט זיכה את הנאשם מאשמת קשירת הקשר, אך הורה לתקן את כתב האישום כך שישקף שימוש ב"משהו" במקום ב"סכין". השופט בחן את עדותה של המתלוננת, שתיארה את האירועים באופן קוהרנטי ועקבי. המתלונן ציין כי הנאשם לא תקף אותו פיזית אלא נעמד מאחורי התוקף השני, מנע ממנו להימלט ולאחר מכן נסע מהמקום עם האופניים הגנובים. השופט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה וקיבל אותה כראיה. עדי תביעה נוספים, בהם אפרים וורקיה, קרוב משפחתו של הנאשם, ור"ב, חברו של המתלונן שהיה עד לשוד, תמכו חלקית בגרסתו של המתלונן. עדותו של אפרים בנוגע להודאת הנאשם הועדפה על פני חזרתו בו במשפט, שכן היא נמצאה אמינה יותר. דברי הנאשם בחקירתו במשטרה ועדותו בבית המשפט לא היו עקביים. בתחילה הכחיש כל מעורבות, אך מאוחר יותר הודה כי נכח במהלך השוד. השופט מצא את הסברו של הנאשם לשקריו לא משכנע ואת גרסתו לאירועים כבלתי אמינה. בהתבסס על חומר הראיות, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם השתתף באופן פעיל בשוד, למרות תפקידו הפסיבי. מעשיו של הסתרת פניו, נפנוף חפץ מאיים וצעקות על המתלונן היוו סיוע וסיוע. כמו כן, קבעה השופטת כי נוכחותו של הנאשם חיזקה את נחישותו של התוקף העיקרי וכי מעשיו נופלים בגדר ביצוע משותף לפי סעיף 29 לחוק העונשין. בסופו של דבר הרשיע השופט את הנאשם בשוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) וסעיף 29 לחוק העונשין וזיכה אותו מאשמת קשירת הקשר. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 9.6.2017.