ת"א 29098-01-16

תקציר

התובע, אבו חלף, הגיש תביעה נגד הנתבעים, האשים וחמורי, לביסוס זכויותיו לרכישת רבע מגרש בבית חנינא בירושלים. המחלוקת נבעה מהסכם שותפות שנחתם בין הצדדים ביום 22.10.2012, לרכישה משותפת של הקרקע מצד שלישי, סלמי. על פי ההסכם, אבו חלף היה אמור לשלם רבע ממחיר הרכישה. הנתבעים טענו כי אבו חלף לא שילם את חלקו ולכן אין לו זכויות בקרקע. השופטת בחנה בקפידה את כל הראיות שהוצגו על ידי הצדדים, לרבות מסמכים כתובים, עדויות הצדדים המעורבים ועדים שזומנו על ידי התובע. באשר לראיות הכתובות, הסכם השותפות וייפוי הכוח שהוציא סלמי, ציינה השופטת כי הסכם השותפות המקורי לא הוגש על ידי מי מהצדדים, דבר שהעלה ספקות לגבי קיומו. יתר על כן, שמו של אבו חלף נעדר מייפוי הכוח, מה שסתר את טענתו לבעלות רבע חלקה בקרקע. השופט מצא כי היעדרות זו מחזקת את טענת הנתבעים כי ההסכם עם אבו חלף בוטל בשל אי תשלום. הנושא המרכזי היה תשלום התמורה, כאשר אבו חלף טען כי שילם את חלקו באמצעים שונים, כולל תשלום במזומן לבני המשפחה לצורך הסדר חובות, ותשלומים בגין הוצאות. עם זאת, אבו חלף לא סיפק ראיות מוצקות, כגון חשבוניות או דפי בנק, לתמיכה בטענות אלה. גם עדויותיהם של עדי התובע לא הביאו ראיות משכנעות לתשלומים, ובחלק מהמקרים עדויותיהם אף תמכו בטענות הנתבעים כי התשלומים היו קשורים לעסקאות או חובות אחרים שאינם קשורים למקרקעין המדוברים. מנגד, נתקלו הנתבעים גם בקשיים בהוכחת טענותיהם, בעיקר בכל הנוגע לקרע הסכם השותפות, שהוזכר לראשונה בחקירותיהם. עם זאת, השופטת הדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על התובע, ואי הבאת ראיות משכנעות לתשלום הביאה לדחיית התביעה. השופט דחה גם את הסבריו של אבו חלף לאי החתימה על ייפוי הכוח ומצא כי טענות הנתבעים בנקודה זו סבירות יותר. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי אבו חלף לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. העדויות והראיות שהוצגו לא שכנעו את בית המשפט כי הוא שילם את התמורה עבור הקרקע ואף לא תרם לעסקה באופן משמעותי. לפיכך, התביעה נדחתה, וצו המניעה הארעי שניתן לתובע בוטל. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך של 25,000 ₪, וכן בשכר טרחת עדותו של עד נוטריון, בסך 1,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים וניתנה ביום 12.5.2022.