ת"א 18944-09-22

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת, תחנת מגן דוד אדום, בטענה כי צוות התחנה התרשל בטיפול בו ובכך גרם לו נזק. באופן ספציפי, התובע טען כי הצוות היה צריך לאבחן את מצב הלב שלו, לספק לו הסברים מספקים ולשכנעו להגיע לבית החולים להמשך טיפול. התובע טען כי אלמלא התרשל הצוות, ניתן היה למנוע את מחלת הלב שלו, שהובילה לאוטם שריר הלב. בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, שחוות דעתו הייתה כי התובע אכן סבל מרשלנות מצד צוות הנתבעת, אך במידה מוגבלת בלבד. לדברי המומחה, הצוות היה צריך לספק לתובע הסבר ברור יותר על מצבו הרפואי ועל הסיכונים הכרוכים בסירוב לטיפול בבית החולים. עם זאת, עוד ציין המומחה כי די היה בהסכמת התובע להתאשפז, וכי ביטול האמבולנס ביחידה לטיפול נמרץ על ידי הצוות היה סביר בהתחשב בנסיבות. עוד ציין המומחה כי נכותו של התובע עומדת על 9% בלבד. בית המשפט בחן את הראיות וחקר את המומחים חקירה נגדית. בית המשפט מצא את עדותו של החובש של הנאשם אמינה וקיבל אותה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הצוות אכן התרשל בהסברת מצבו הרפואי של התובע בפניו. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי הסכמתו של התובע לאשפוז הייתה מרצון ומדעת, וכי הוא היה מודע לסיכונים הכרוכים בסירוב לטיפול. בית המשפט קבע כי גם אם הצוות היה מספק הסבר יסודי, סביר להניח שהתובע לא היה מסכים לאשפוז. לפיכך, לא נמצא קשר סיבתי בין רשלנות הנתבע לבין נזקו של התובע. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם אם יקבל את טענת התובעת כי האוטם אירע ביום הטיפול של הנתבעת, הרי שהתובעת לא הוכיחה מתי בדיוק בוצע האוטם. לפיכך, לא ניתן היה להוכיח כי טיפול בזמן יכול היה למנוע את הנזק. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה, למרות שמצא את הנתבע רשלן, שכן לא הוכח הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. כל צד יישא בעלויות שלו.