בש"פ 9297/09

תקציר

שני ערעורים הוגשו על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור שלושה מערערים עד תום ההליכים המשפטיים בגין שורה של עבירות, ובהן סיוע לכניסה לישראל שלא כדין, שוחד ומרמה. בערעורים נטען כי שגה בית המשפט בכך שלא שקל חלופות מעצר, והצביע על הרישום הפלילי הנקי של המערערים, היעדר שיבוש הליכי משפט ורמות שונות של מעורבות בעבירות. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הערעורים, והסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי בדבר אופיין החריג של העבירות, שכללו מנגנון מתוחכם להברחת מספר רב של אנשים לישראל ללא בדיקה, תוך איום פוטנציאלי חמור. חומרת העבירות, שהתאפיינה בנחישות ובתחכום, גברה על טענות המערערים. השופט הדגיש גם את הצורך בהרתעה, במיוחד נוכח עברם הפלילי של המערערים, וחוסר היכולת למתן את המסוכנות הנשקפת מהם באמצעים שאינם מעצר. משכך, קבע השופט כי החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרם של המערערים עד תום ההליכים המשפטיים הייתה מוצדקת, והערעורים נדחו.