סע"ש 30609-11-19

תקציר

בית המשפט מצא כי צו ההרחבה בענף התחבורה אינו חל על העסקתו של התובע על ידי הנתבעת, שכן עיסוקה העיקרי של הנתבעת אינו הובלה אלא שיווק מוצרי בנייה, והובלת בטון יכולה להיחשב כפעילות נלווית לעיסוק העיקרי. לפיכך, נדחו התביעות לזכאות להפרשות לקרן השתלמות ודמי אש"ל לפי צו ההרחבה. בית הדין קיבל את טענת התובע כי לא נמסרה לו הודעה על תנאי עבודתו בתחילת העסקתו ופסק לו פיצויים בסך 5,000 ₪. בית הדין קיבל גם את טענת התובע כי שכרו כפי שהשתקף בתלושי השכר היה פיקטיבי, וכי הנתבעת לא פיצתה אותו כראוי בגין עבודתו בשעות נוספות. נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובע 10,000 ₪ בגין פגמים בתלוש השכר ו-205,409 ₪ נוספים כגמול בגין עבודה בשעות נוספות. בנוסף, בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,443 ₪ בגין אי תשלום שכר בחודש ספטמבר 2019, בעקבות תאונת עבודה. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 221,852 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בפסק הדין. הנתבע חויב לשאת גם בהוצאות התובע, שהסתכמו ב-10,000 ₪.