מ"ת 54603-08-22

תקציר

המשיב מואשם בשתי עבירות של הצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין. האישום הראשון מתייחס לאירוע בו הוצתה דירתו של המשיב באמצעות בקבוק תבערה, והאישום השני מתייחס לשריפת רכבו של חברו של המתלונן, שניסה לתווך בסכסוך הנישואין של המשיב. המשיב והמתלוננת היו נשואים ונולדו להם שמונה ילדים משותפים. המשיב התגורר בנפרד מהמתלונן ומחמשת ילדיהם הקטנים, אשר התגוררו בדירה בבעלות משותפת של בני הזוג במודיעין עילית. בית המשפט מצא ראיות מספיקות לכאורה כדי לתמוך בשני האישומים נגד המשיב. הראיות לאישום הראשון כללו את איומיו של המשיב לשרוף את דירתה של המתלוננת אם תבקש להתגרש באמצעות הרבנות, הימצאותו של המשיב בדירה לבדה בעת השריפה והעובדה שהשריפה מקורה מתוך הדירה. ראיה זו, אף שהיא נסיבתית, נמצאה מספקת ללא כל חולשה ראייתית. לגבי האישום השני, הראיות הצביעו על כך שרכבו של המשיב היה סמוך לזירת העבירה בעת ההצתה, והיה ויכוח סוער בין המשיב לבין חברו של המתלונן, שרכבו נשרף. עם זאת, מאחר שעצם נוכחותו של המשיב בזירה לא יכלה לקשור אותו באופן מוחלט לביצוע העבירה, הכיר בית המשפט בחולשה ראייתית מסוימת באישום זה. השופט הגיע למסקנה כי יש די ראיות להוכחת אשמתו של המשיב בשני אישומי ההצתה, עם חולשה לגבי האישום השני. טענת המשיב כי מצבה הנפשי של המתלוננת השפיע על מהימנות הראיות לא נתמכה בתשתית ראייתית כלשהי. השופט התיר את השלמת הטיעונים בדבר עילות המעצר והחלופות לו, בנוכחות הנוכחים. ההחלטה ניתנה ופורסמה ביום 5.2.2023.