בג"צ 4806/20

תקציר

השופטת, השופטת א' שטיין, החליטה לדחות את העתירה על הפרק כחסרת בסיס. העתירה קוראת תיגר על רישיון חציבה שהעניק מפקח ממשלתי לבעלי חלקת אדמה מסוימת. פסק דינו של השופט שטיין מאשר את סמכותו של הממונה להוציא רישיון כזה ואת המקצועיות וחוסר משוא הפנים של שיקול דעתו במקרה זה. ההחלטה התבססה על חוק המקרקעין, פקודת המכרות והתקנות הנלוות, המתוות את הזכויות והחובות של הבעלות על הקרקע, לרבות הזכות למחצבה והדרישה לקבלת רישיון לכך. לדברי השופט, העותרים לא הציגו טיעונים משכנעים להפרכת חזקת התקינות המוקנית להחלטת הממונה. יתר על כן, השופט דחה את טענות העותרים בדבר חוסר תקינות ושבי רגולטורי כחסרות בסיס. השופט הדגיש כי תפקידם של מוסדות התכנון מוגבל למדיניות התכנון ולהיתרי הבנייה והם אינם יכולים להכתיב את הפעילות המסחרית. רישיון החציבה האחרון, שהיה בתוקף עד שנת 2021, נמצא כלא קשור לבקשת ההקלה הרחבה יותר התלויה ועומדת בפני ועדה אחרת. השופט שטיין הגיע למסקנה כי הרישיון מאפשר לבעלי הקרקע לחצוב ולמכור את החומר המטופל, ולכן יש לדחות את העתירה. עמיתיו של השופט, השופט מ' מזוז והשופט י' וילנר, הסכימו עם ההחלטה. העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט של כל המשיבים.