ע"פ 7725/11

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בה הורשע המערער בניסיון לעבירת מין במשפחה ובאישומים נוספים הנוגעים למעשים מגונים בקטין. המערער ערער על הרשעתו מכמה טעמים, ובהם סוגיות פרוצדורליות בדבר הרשעתו בניסיון לביצוע פשע כאשר הואשם במלוא העבירה, והלימות הראיות להרשעתו. בית המשפט בחן טענות אלה, תוך שהוא מפנה לסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר הרשעה בעבירה שונה מזו שבה הואשם אם מתגלות עובדות במהלך המשפט. בית המשפט מצא בקשה זו חוקית וראויה, וציין כי ניתנו למערער הזדמנויות להתגונן. נקבע כי מעשיו, לרבות הצעת מעשה מגונה בילד, עמדו ברף החוקי של ניסיון לביצוע עבירה בשל אופיו המיני המפורש וההקשר של התנהגותו, תוך הפרת תנאי הפיקוח שנקבעו כעבריין מין. זאת ועוד, נדחתה טענת המערער כי הרשעתו אינה צריכה ליפול תחת סעיף 348 אלא לפי סעיף 349 לחוק העונשין, המתייחס לעונשים חמורים פחות. בית המשפט הבהיר כי המונח "מעשה מגונה באדם" יכול לכלול מעשים ללא מגע פיזי, תוך הדגשת ההתמקדות בפגיעה באדם, ובכך להעצים את חומרת העבירה. פרשנות זו מתיישבת עם כוונת המחוקק ועם הקשרים טכנולוגיים מודרניים שבהם יכולות להתרחש עבירות כאלה. בית המשפט אישר כי המערער כיוון את מעשיו כלפי המתלוננת, קטינה, דבר שהעצים את חומרת המעשים על פי דיני המשפחה, והדגיש את חומרת הפרותיו, תוך הטלת עונשים משמעותיים על פי הדין. הערעור הן על גזר הדין והן על גזר הדין נדחה, תוך שהוא מאשר את ממצאי בית המשפט המחוזי ומדגיש את המחויבות להחמרת הענישה בעבירות מין בקטינים, כאשר כל השופטים מסכימים על הרציונל של גזר הדין.