עב"ל 280/05

תקציר

במקרה דנן, ערערה המערערת על שלילת גמלת הבטחת הכנסה על ידי המוסד לביטוח לאומי, כפי שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. המערערת טענה כי היא מתגוררת לבדה עם ילדיה, אך בחקירה התברר כי גבר, אילן, מתגורר עמה. למרות שבתחילה דווח כי היא רווקה, הראיות הראו כי אילן נכח לעתים קרובות בביתה וסיפק לה תמיכה, בניגוד לדבריה. בית המשפט מצא כי היא לא גילתה כראוי את נסיבותיה, ובכך הפרה את חובותיה על פי החוק המחייב דיווח שקוף על כל שינוי המשפיע על זכאותה לגמלה. למרות הגנתה כי הקשר עם אילן אינו ידועים בציבור, בית המשפט קבע כי מערכת היחסים ביניהם מהווה חיים משותפים באופן הדומה להיותם ידועים בציבור. ממצא זה היה מכריע בחוק הבטחת הכנסה, הבוחן את הזכאות לגמלאות על בסיס יחידות כלכליות של משק הבית, לרבות הסדרים של ידועים בציבור. טענתה של המערערת התערערה עוד יותר נוכח הסתרת תמיכתו של אילן, וכתוצאה מכך שלילת טובתה אושרה על ידי בית המשפט העליון. השופטים הסכימו כי מעשיו של המערער הפרו אמונים, והצדיקו את החלטת המוסד. לפיכך, ערעורה נדחה ללא החזר הוצאות, דבר שהדגיש את הצורך של התובעים לשמור על שקיפות ויושרה בעת הדיווח לגופים ממשלתיים.