ע"ב 4550/01

תקציר

התובע, עובד במקצועו, תבע את הנתבעת, חברת ארזים, חברת אינסטלציה ותשתיות, לתשלום שכר, דמי הבראה, הפרשות לקופות גמל ופיצויי פיטורים. התובע טען כי עבד עבור ארזים ולא עבור נטע, חברה נוספת בבעלות אותה משפחה, וכי ההבחנה בין שתי החברות היא מלאכותית. עוד טען התובע כי לא שולם לו שכרו עבור חודש העבודה האחרון וכי חלה הרעה בתנאי עבודתו. מנגד, טענה הנתבעת כי מעולם לא העסיקה את התובע, וכי הוא עבד בחברת נטע הנמצאת בהליכי פירוק. בנוסף, טענה החברה כי התובע הפסיק לעבוד מרצונו וכי גנב כלים השייכים להם. בית הדין בחן את סוגיית היריבות בין התובע לנתבע ומצא כי התובע אכן הועסק על ידי ארזים בתקופה האחרונה לעבודתו, אם לא לאורך כל תקופת עבודתו. עוד מצא בית המשפט כי ההבחנה בין ארזים לנטע טושטשה, במיוחד בכל הנוגע להעסקתה של התובעת, וכי גרסת התובע לאירועים סבירה יותר. לפיכך, ארזים היה אחראי לתשלום משכורתו של התובע בחודש האחרון, לצד הפחתת פיצויי הלנה ודמי הבראה. עם זאת, השופטת דחתה את תביעות התובעת לפיצויי פיטורים והפרשות לקופות גמל מחוסר ראיות מספיקות. גם טענות הנתבעת לקיזוז בשל נזק נטען שנגרם לתובע נדחו מחוסר ראיות. לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים האמורים בצירוף הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.