בר"ע 49130-03-17

תקציר

מרכז השלטון המקומי, ההסתדרות ועיריית תל אביב הגישו כל אחד בקשה לדחיית הבקשה בשל פגמים פרוצדורליים, עיכוב בהגשת הבקשה וחוסר צדק. המבקשים לא הצטרפו לשני מצילים שהיו צד בהליך בבית משפט קמא, ולהפך, כללו שני מצילים שלא היו צד בבית משפט קמא. הבקשה לא הצטרפה לכך שהרשויות המקומיות יעסיקו את המצילים כצדדים, מה שיצר סיכון לתקלה. הבקשה נפלה פגם גם בכך שהוגשה ללא רשות כבקשה משותפת לשתי החלטות נפרדות. לגופו של עניין, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. בית משפט קמא הפעיל שיקול דעת ראוי בדחותו את הבקשה לצו מניעה זמני, תוך התחשבות בשיקולים ענייניים כגון הזכות לסעד, איזון הנוחות והשיהוי. טענות המבקשים בדבר האיזון הפנימי של ההחלטה לא היו משכנעות, ובית המשפט מצא את ההחלטה מנומקת ומפורטת היטב. זאת ועוד, החלטתו הקודמת של בית המשפט יושמה כראוי, וכל הטענות הסותרות לא הובהרו עובדתית בבקשה. באשר לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע, פקפק בית המשפט בתועלת שבעיכוב ההחלטה, במיוחד בהתחשב בהוראות ההסכם הקיבוצי ובהערות בית המשפט קמא בעניין. מאחר שבקשת רשות הערעור נדחתה, לא היה צורך לעכב את ביצוע החלטת בית משפט קמא. הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ הוטלו על המבקשים עבור כל אחד משלושת המשיבים.