ע"ע 12888-09-10

תקציר

בהחלטת בית משפט זו מדגישים השופטים כי ביזיון הליכי בית המשפט נועד בראש ובראשונה להבטיח ציות עתידי לצווי בית המשפט, ולא להעניש על הפרות עבר, תוך התמקדות בשמירה על סמכות החוק וכיבוד החלטות שיפוטיות. ההחלטה מבהירה כי בעוד שיש להוכיח התנהגות משפילה בעבר כדי לחזות ציות עתידי, ההליך אינו פלילי גרידא ודורש רק מודעות להפרה ולא כוונה. על בית המשפט להפעיל שיקול דעת, בהתחשב בשיקולים כגון בהירות הצו ודרכי אכיפה חלופיות, ולהימנע משימוש בצווי ביזיון מקום בו קיימת מחלוקת על פרשנות או אי ודאות עובדתית. במקרה הספציפי הנדון, המערערים הפרו צווים זמניים בכך שמנעו מעובדת, יפה, למלא את תפקידה, אך חלק מההפרות תוקנו לפני הדיון בבית המשפט, כגון ביטול מכתב פיטורים והחזרת טלפון נייד. בית המשפט הטיל תחילה קנס על התנהלות העבר, אך ערכאת הערעור מצאה זאת קשה מדי, וציינה כי המערערים הראו בסופו של דבר ציות, אם כי באיחור. כך, בית המשפט לערעורים הפחית את הקנס העתידי ל-1,000 ש"ח ליום של הפרה מתמשכת, מה שהפך את הסנקציה למידתית יותר לסוגיות השוטפות, וביטל את הקנס המיידי בסך 10,000 ש"ח. ההחלטה מדגישה את החשיבות של התאמת הסנקציות הן לעידוד ציות עתידי והן למניעת צעדי ענישה בלתי הוגנים.