ע"א 2848/04

תקציר

ערכאת הערעור דוחה ככלל את ממצאיו העובדתיים ואת קביעות מהימנותו של בית משפט קמא, ואין במקרה זה כדי להצדיק התערבות בהחלטות אלה. קביעתו של בית משפט קמא כי למשיב הייתה זכות לפנות את המערערת מחמת אי תשלום דמי שכירות ומיסים נתמכת בראיות ובהערכות המהימנות של העדים. הסכום של 1000$ שהותיר המערער בעת פינוי הדירה נחשב בצדק כהלוואה על ידי בית משפט קמא. גם ערכאת הערעור מסכימה כי שטר השכירות הנדון הינו שטר ביטחון תקף וכי התנהלות הצדדים האריכה את תוקפו מעבר לתקופת השכירות הראשונית. זאת ועוד, התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המערערת נעדרת שחר ונדחתה בצדק על ידי בית משפט קמא, במיוחד נוכח העובדה שהמערערת לא הביאה ראיות מספיקות לשווי המטלטלין הנזכרים בתביעה שכנגד. ככלל, ערכאת הערעור אינה רואה עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המשיב ואת שכר טרחת עורך דינו, כאשר הערבות הכספית שהופקדה תועבר לבא כוח המשיב.