רע"א 2227/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בתיק אזרחי מורכב המתפרש על פני מספר ערכאות. ראשיתו בהליך בוררות ליישוב סכסוך על עבודות שיפוץ בבית, שהסתיים במתן פסק דין למשיב. המבקשים ביקשו לבטל פסק זה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בטענה כי הבורר מונה שלא כדין ופסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, אך בקשתם נדחתה. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בטענה כי לא ניתן לאשר את פסק הבוררות משום שניתן לערער עליו בפני בורר אחר כפי שנקבע בהסכם. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, לא מצא טעם משפטי והטיל ספק בהחלטתו של המבקש להגיש בקשה לביטול ולא לערער. גם ערעורו של המבקש לבית המשפט העליון, על בסיס המדיניות המשפטית ועצמאותו של מוסד הבוררות, נדחה. פסק הדין הדגיש את השימוש המועט ברשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות וקבע כי אין די בטענות המבקש כדי להצדיק סטייה מעיקרון זה. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענות המבקש בדבר זכות ערעור חוקית, וציין כי הן לא הועלו בזמן אמת במהלך ההליך ולכן אינן תקפות. מאחר שלא הועלו שאלות משפטיות חדשות או רוחביות, וכדי למנוע עיכובים נוספים, נדחה הערעור, תוך שמירה על החלטת הערכאה הנמוכה יותר ועל פסק הבוררות המקורי.