סע"ש 45564-12-17

תקציר

לגליה כהן, עובדת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ משנת 1996, היה סכסוך ארוך שנים עם החברה על סיכויי הטיפול והקידום שלה. תביעה קודמת שהגישה כהן נדחתה ב-2015, וגם ערעורה הבא נדחה. יחסי העבודה נותרו מתוחים, כאשר כהן נעדרה לעתים קרובות מהעבודה וחשה חוסר שביעות רצון מתפקידה. הדבר הוביל אותה להגיש בקשות רבות לצווי מניעה זמניים, בטענה כי אל על פועלת בחוסר תום לב ומבקשת ללחוץ עליה לפרוש. הבקשות ביקשו להציב את כהן בתפקיד ניהולי מתאים ושבית המשפט יגן עליה מפני פעולות תגמול מצד החברה. בית המשפט, בבואו לדון בבקשות אלה, ציין את מערכת היחסים המתוחה בין הצדדים ואת השיהוי בהגשת חלק מהבקשות. כמו כן, נבדקו סוגיות הנוגעות להיעדרותה של כהן מעבודתה בשל מחלה וסירובה לקבל שיבוץ באגף המטענים, וכן טענות לפגיעה בפרטיות מצד אל על במעקב אחר נוכחותה. הראיות שהוצגו, לרבות צילומי אבטחה, שכנעו את בית המשפט כי קיים יסוד סביר לחשישתה של אל על מדיווח כוזב של כהן על שעות העבודה. בית המשפט קבע כי כהן לא הוכיחה זכאות לסעד שביקשה וכי קבלת בקשותיה משמעותה אילוץ אל על להעסיקה בתפקיד שלא הוסכם עליו, דבר שיש בו כדי לסתור את פסק הדין הקודם. בסופו של דבר נדחו הבקשות לצווי מניעה זמניים, וכהן חויב לשאת בהוצאות המשפט של אל על. בהחלטה הודגש כי מדובר בפסק דין זמני שאינו פוגע בתיק העיקרי, כאשר דיון מקדמי נקבע למאי 2018. נציג העובדים המליץ לאפשר לכהן לשבץ תפקיד המתאים לצרכי החברה, אך הדבר לא התקבל, ובית הדין הדגיש את הצורך לשמור על הסטטוס קוו ולהימנע משינוי המצב עד לדיון בתיק העיקרי.