ב"ל 24162-01-21

תקציר

הערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין נכותו של המערער היה מנומק בחלקו. ועדת הערר של המכון לא עמדה בתנאים שנקבעו בפסק הדין החוזר, שניתן בעקבות ערעור קודם. על פי פסק הדין, הוועדה הייתה אמורה לבחון מחדש את עניינו של המערער ולתת החלטה מנומקת במספר נקודות ספציפיות. עם זאת, הוועדה לא דנה בשני נושאים אורתופדיים – פגמים בברכיו של המערער ובעמוד השדרה המותני – כפי שהונחה. לפיכך, ההחלטה בנושאים אלה נמצאה פגומה. הוועדה גם לא נתנה החלטה מנומקת דיה בנושא פיברומיאלגיה, ולכן הונחה לבחון מחדש גם סוגיה זו, תוך מתן הסבר מפורט לקביעתם. מנגד, נמצא כי החלטות הוועדה באשר למצבו הנפשי של המערער, מחלת הפרקינסון, כאבי הצוואר ותסמונת התעלה הקרפלית עמדו בתנאי פסק הדין החוזר והיו מנומקות דיין. מאחר שהערעור התקבל באופן חלקי בלבד, כל צד היה אחראי לשכר טרחתו, וההחלטה נשלחה לשני הצדדים בהיעדר ערעורים נוספים.