ת"א 1982-12-09

תקציר

המחלוקת היא על מכירת זכויות בנכס בתל אביב, בבעלות מספר אחים, ביניהם התובעים אלי ורחמים כהן, והנתבע משה כהן, ששימש כמוציא לפועל של המכירה. הנתבעים האחרים הם רוכשי הנכס. אמנם אין מחלוקת כי הרוכשים שילמו את מלוא התמורה, אך אלי ורחמים טענו כי לא קיבלו את חלקם. הרוכשים שילמו את התמורה לעורכי הדין המטפלים בעסקה, אשר מצידם טענו כי נתנו את הכסף למשה, לכאורה על פי הוראות התובעים. הסוגיה העיקרית בה נדרש בית המשפט להכריע היא האם הרוכשים הפרו את החוזה של התובעים בכך שלא שילמו להם ישירות, והאם התובעים זכאים לבטל את המכירה על סמך טענותיהם לאי תשלום, זיוף מסמכים ושווי נכס בחסר. השופט פסק לטובת הנאשמים. הרוכשים לא הפרו את החוזה משום שהתובעים, בהיותם בחו"ל, לא יכלו לקבל בפועל את התשלום כפי שנקבע בחוזה. יתר על כן, התנהלות התובעים, לרבות שתיקתם בת החודשים וזיוף מסמכים, הצביעה על חוסר תום לב. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שמחיר המכירה בפועל של הנכס היה גבוה מהסכום שקיבלו, וגם תביעתם לביטול בעילה זו לא צלחה. לסיכום, דחתה השופטת את טענות התובעים והורתה להם לפצות את הנתבעים בגין הוצאותיהם, לרבות שכר טרחת עורך דין.