ה"פ 41644-10-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובעים נגד הבנק בשל התיישנות. התובעים, שהם יורשיו של לווה בנק שנפטר, לא הגישו את תביעתם בתוך תקופת ההתיישנות הנדרשת של 7 שנים לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל למכירת דירת המנוח. התובעים טענו כי יש להקפיא את תקופת ההתיישנות משום שלא היו מודעים להליכי ההוצאה לפועל והבנק הסתיר מהם מידע. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים, ובמיוחד בני משפחה שהם יורשי העיזבון, היו צריכים לדעת על עילת התביעה ועל הליכי ההוצאה לפועל. היו להם הזדמנויות רבות לברר את מצב הנכס אך לא עשו זאת. התובעים גם לא סיפקו תצהירים התומכים בטענותיהם, למעט נורית, שתצהירה סתר למעשה את טענותיהם לאי ידיעה. בנוסף, נדחתה טענת התובעים בדבר הטעיית הבנק והסתרת חוות דעת שמאית, שכן הודו כי היו מודעים לחוות הדעת בנובמבר 2012, שגם היא הייתה מעבר לתקופת ההתיישנות. מאחר שהתובעים לא השיבו לטענות סף אחרות שהעלו הנתבעים, בית המשפט לא שקל אותן. לפיכך התביעה נדחית, והתובעים אחראים להוצאות המשפט של הבנק, כולל 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין.