בר"ע 40358-05-23

תקציר

בהחלטה מיום 29.6.2023 דן בית הדין בבקשה למתן רשות ערעור כערעור בפועל לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991, בהסכמת המוסד אך ללא תגובת הצד שכנגד, ובסופו של דבר החליט להמשיך בערעור. לאחר בדיקה, הערעור הנוגע לפיברומיאלגיה נדחה ואילו הוא התקבל באופן חלקי בנוגע לפגיעה בצוואר. לגבי פיברומיאלגיה, בית הדין אישר פסק דין קודם שדרש חוות דעת ראומטולוגית מומחה כדי לבסס קשר בין פיברומיאלגיה לתאונה בעבר. היועץ הראומטולוגי הגיע למסקנה שאין דלקת מפרקים פעילה או רגישות אופיינית לפיברומיאלגיה, מה שמצביע על נכות זמנית של 5% הקשורה לפיברומיאלגיה, בהתחשב בתאונת דרכים נוספת שעלולה הייתה להשפיע על המצב. בית הדין מצא פגמים בנוהלי הוועדה, בעיקר בכל הנוגע להערכת הנכות הצמיתה, המחייבים דיון חוזר באותו הרכב הוועדה. לגבי ליקוי צוואר הוכר כי הסמכות נתונה בידי הוועדה לקבוע נכות לצמיתות, פסק דין העולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון. עם זאת, הוועדה לא התייחסה לדרגת הנכות היציבה של הצוואר, וחייבה לחזור לוועדה כדי לקבוע במפורש את הליקוי בצוואר ולברר אם הוא אכן חלק מהנכות האורתופדית. בסופו של דבר, הערעור התקבל בחלקו להערכה מחודשת של פגיעה בצוואר ונדחה בנוגע לפיברומיאלגיה, תוך הנחיה לוועדה להתכנס מחדש ולהעריך מחדש את שני התנאים לאור חפיפות אפשריות ותנאים קודמים. כל צד הונחה לשאת בהוצאותיו בהליך הערעור, כאשר ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים המעורבים.