עב"ל 317/97

תקציר

עניינו של הערעור בתביעת פיצויים של עובד שנדחתה על ידי בית הדין האזורי בתל אביב, שם טענה המערערת, ציירת במשרד לסקי ושות', כי יש להכיר בפגיעה ביום 29.11.92 כתאונת עבודה. לאחר שסיים את עבודת הצביעה שלו בתעשייה האווירית, באמצעות מרסס לחץ אוויר ועבד בתוך מבנה תא טייס צר, הוא נמצא מחוסר הכרה אך לא זכר את האירוע. בית הדין המחוזי דחה את התביעה, תוך שהוא מציין חוסר ראיות לתאונת עבודה ומייחס את הנפילה למצבו הפנימי של המערער, שהתעלף קודם לכן בביתו. עם זאת, בערעור התמקד הדיון המשפטי בשאלה האם הפגיעה נבעה מסיבה "חיצונית" במקום העבודה או מגורם אידיופתי "פנימי". מומחה רפואי, פרופ' אבינועם רכס, העריך כי הפגיעה ככל הנראה נבעה מחפץ חיצוני, מה שהוביל לפגיעת ראש משמעותית וחבלות באונה הקדמית. בהינתן חוות דעת מומחה זו והעיקרון של העדפת המבוטח במקרים מפוקפקים, התקבל הערעור והפך את פסק הדין הראשוני להכרה בפגיעה כ"תאונת עבודה". המשיב, המוסד לביטוח לאומי, חויב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ.