ת"א 6428/04

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגישו שני עורכי דין, התובעים קורפו וברוכין, לחייב את לקוחותיהם לשעבר, הנתבעים, לשלם להם שכר טרחה על פי שני הסכמי שכר טרחה שנחתמו בין הצדדים. ההסכם הראשון, מיום 12.6.89, והשני, מיום 8.1.93, נוגעים שניהם לשירותים משפטיים הניתנים בניסיונות לקבל רישיון בניה לפרויקט בנייה שיזמו הנתבעים במגרשים שבבעלותם. ההסכם השני כולל גם סעיף בדבר שכר טרחה בגין מכירת דירות בפרויקט. הנתבעים טוענים כי התובעים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכמים ולכן אינם זכאים לתשלומים כלשהם מעבר ל-5,000 דולר שכבר שילמו. בנוסף, הנתבעים טוענים כי הייתה להם הזכות להפסיק את שירותיהם של התובעים בכל עת, כפי שעשו, ולכן אינם חייבים בתשלום נוסף כלשהו. בית המשפט מצדד בתובעים, וקובע כי הנתבעים אכן הפרו את ההסכם השני. נקבע כי התובעים זכאים ליתרת האגרה בסך 20,000$ הנקובה בהסכם השני, בתוספת מע"מ, שכן הצליחו להשיג "אישור עקרוני" לפרויקט, אבן דרך משמעותית. עם זאת, התובעים אינם זכאים לכל תשלום נוסף בגין השירותים המשפטיים שהיו אמורים לספק בנוגע לבנייה ומכירה של דירות בפרויקט, שכן לנתבעים הייתה זכות לסיים את החוזה, דבר שעשו בתום לב. התובעים תבעו גם שכר טרחה נוסף בגין שירותים משפטיים אחרים שהעניקו לנתבעים שלא במסגרת הסכמי שכר הטרחה, אך בית המשפט דוחה טענות אלה וקובע כי עילות תביעה אלו התיישנו, שכן הן ניתנו למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה. כמו כן, נדחית גם תביעת הנתבעים לקיזוז בשל נזקים נטענים שנגרמו עקב סירובם של התובעים לשחררם מייצוג, שכן הנתבעים לא הביאו ראיות מספקות לטענותיהם. לסיכום, הנתבעים נדרשים לשלם לתובעים את יתרת שכר הטרחה בסך 20,000 דולר, בתוספת מע"מ והוצאות נוספות, בעוד יתר תביעות התובעים נדחות.