ת"א 28308/06

תקציר

התובעות, האחיות מיקקשווילי, שבבעלותן בניין ישן בתל אביב, תבעו את הנתבעים, דיירי הבניין, לפינוי. הדיירים הינם דיירים מוגנים לפי חוק הגנת הדייר, תשל"ב-1972. התובעים טוענים כי יש להם עילה לפנות את הנתבעים מהדירות המוחזקות בהם בשכירות מוגנת, בשל אי תשלום דמי שכירות, ביצוע שינויים בחוזה השכירות ומעורבות בקנוניה להשתלט על דירה אחרת בבניין. השופטת קבעה כי לתובעים עילה לפנות את הנתבע הראשון, שם-אור, מהדירה בה הוא מחזיק בדיירות מוגנת, בשל אי תשלום דמי שכירות משנת 1996. עם זאת, יש להעניק לשם-אור סעד צודק המונע את פינויו מהדירה, בכפוף לתשלום פיצוי כספי לתובעים בסך 50,000 ₪. השופט הורה לשם-אור לפנות את הדירה ולהחזירה לתובעים, ללא כל אדם או חפץ מטעמו, אך צו הפינוי לא ייכנס לתוקף אם ישלם לתובעים את הסכום הנ"ל עד למועד מסוים. שם-אור תישא גם בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורכי הדין בסך כולל של 10,000 ₪. השופט קבע כי לתובעים עילה לפנות את הנתבעים השני והשלישי, שלמה ז"ל ובנו רן נחשון, מהדירה בה הם מחזיקים בשכירות מוגנת, בשל אי תשלום דמי שכירות. השופט קבע כי טענת התובעים כי הנתבעים השתלטו על דירה אחרת בבניין, במסגרת קנוניה, אינה מקימה עילה לפינוי. עם זאת, התנהלותם של הנתבעים השני והשלישי, ובמיוחד מעורבותו של רן בניסיון ההשתלטות על הדירה, היטו את הכף שלא להעניק להם סעד הוגן. לפיכך הורתה השופטת על פינוי הנתבעים השני והשלישי מהדירה, והם יישאו בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורכי הדין בסך כולל של 10,000 ₪. על רן נחשון לפנות את הדירה ולמסור את החזקה בה לתובעים עד למועד מסוים. בנוסף, קבעה השופטת כי לנתבעת הרביעית אין זכויות בבניין ויש להורות לה לפנותו ולשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. עוד קבעה השופטת כי יש למחוק את התביעה לצו המניעה שהגיש הנתבע השני בתביעה אחרת, והערבות הבנקאית בסך 20,000 ₪ תוחזר לבא כוח התובעים.