ע"א 389/60

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין עובדת, גב' טרטקובר, לבין מעסיקתה לשעבר, האחים ברנט & בורצ'רד בע"מ, בנוגע לפיצויי פיטורים ותביעות שכנגד בעקבות התפטרותה. החלטת בית המשפט העליון קיבלה חלקית את שני הערעורים, ותיקנה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית הדין קבע כי עובד המפוטר באופן קונסטרוקטיבי, כאשר תנאי עבודתו הורעו במידה שלא מותירה לו ברירה אלא להתפטר, זכאי לפיצויי פיטורים כמו עובד שפוטר בניגוד לרצונו. במקרה זה, תנאי עבודתה של גב' טרטקובר אכן הורעו עד כדי כך. עם זאת, בית הדין לא קיבל את הטענה כי עצם קיומה של עילת פיטורים מוצדקת פוטר את המעסיק מתשלום פיצויי פיטורים. נטל ההוכחה בדבר המנהג שלא לשלם פיצויי פיטורים במקרה ספציפי מוטל על המעסיק. באשר לחישוב פיצויי הפיטורים, הסכים בית הדין עם גישתו של בית המשפט המחוזי לפיה בהיעדר תניה בחוזה עבודה, חל המנהג הכללי של חישוב פיצויי פיטורים על בסיס שכרו האחרון של העובד. עוד קבע בית הדין כי יש לראות בהשתתפות ברווחים חלק בלתי נפרד מהשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, אך יש להחריג כספי ייצוג שקיבל העובד בניגוד לחוקי המס. בנושא פדיון חופשה שנתית קבע בית הדין כי עובד הטוען לפדיון חייב להוכיח את זכאותו. מאחר שגב' טרטקובר לא עשתה כן, בית הדין צידד בטענת המעסיק. באשר לתביעתה הנגדית של המעסיק לנזקים שנבעו מהפרת החוזה הנטענת של גב' טרטקובר בכך שיצרה קשר עם לקוחות ושכנעה להעביר את הביטוח שלהם, מצא בית הדין כי למעסיק לא ניתנה הזדמנות הוגנת להציג את ראיותיו בשל החלטת השופט קמא להפסיק את החקירה הנגדית. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בירור נאות של התביעה שכנגד. השופט ויתקון והשופט זילברג חלקו על השופט כהן בשאלה האם התנהלותו של העובד מצדיקה פיטורים ללא תמורה. השופטים ויתקון וזילברג סברו כי מדובר בשאלה משפטית וכי התנהלותה של העובדת, אף שאינה מוצדקת, אינה מגיעה לדרגת החומרה הנדרשת כדי לשלול ממנה פיצויי פיטורים. בסופו של דבר, בית הדין תיקן את פסק הדין כך שחייב את המעסיק לשלם לגב' טרטקובר פיצויי פיטורים בסך 5,421.84 ל"י בתוספת ריבית, והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך בירור התביעה שכנגד של המעסיק. כל צד יישא בהוצאותיו בערעור אזרחי 389/60, ואילו בערעור אזרחי 419/60 אושרו הוצאות בהתאם לתוצאות המשפט.