ע"פ 6858/04

תקציר

במקרה דנן, ערער המערער על הרשעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בביצוע מעשה סדום, תקיפה והיזק בזדון, בטענה כי האישומים נבעו מהאשמות שווא לאחר פרידה מהמתלוננת. המערער הציג אליבי, וטען כי שהה במקום אחר בעת ביצוע מעשה הסדום הנטען. עם זאת, בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת יחד עם עדים חיצוניים שונים מהימנה ועקבית. בית המשפט דחה גם את האליבי, שנראה כי התערער בשל חוסר ודאות העיתוי. לאחר הכרעת הדין הוצגו ראיות חדשות, המצביעות על נישואים קודמים שבהם הודתה המתלוננת לכאורה כי ההאשמות היו שקריות. עם זאת, טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט כבלתי אמינה. גם טענת המערער כי המשטרה לא חקרה כראוי את האליבי שלו נדחתה בשל אי הבאת עדים תומכים נוספים. בית המשפט אישר את פסק הדין, מצא עדויות רבות המאששות ודחה את חוסר העקביות והכשלים החקירתיים לכאורה. העונש של ארבע שנים, עם שנתיים מאסר על תנאי, בהתחשב בעברו הנקי של המערער ובנסיבותיו האישיות, נמצא הולם בהתחשב בחומרת העבירות, תוך שמירה על התאמה לאמות המידה המשפטיות המקובלות.