עמ"נ 53106-05-18

תקציר

השופט דחה את הערעור בשל התקיימותם של התנאים המפורטים בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "(1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים המפורטים בו; (2) הממצאים המפורטים בו תומכים במסקנה המשפטית, ו-(3) אין בה כדי לגלות טעות בדין". השופט הדגיש כי אין הצדקה להתערב בממצאיה העובדתיים והשמדיוניים של ועדת הערר, וכי החלטת הוועדה מנומקת כראוי. באשר לטענה כי התוכניות מהוות הליך תכנוני אחד, הסכימה השופטת עם קביעת הוועדה כי לא כך הדבר. השופט קיבל גם את עמדת הוועדה בדבר היעדר משמעותה של חלופת "הענן התכנוני" ואת שיקולי הצדק במקרה זה. יתר על כן, השופט הזכיר כי הוועדה המקומית אינה צריכה להיות כבולה להחלטתה השגויה הקודמת בעניין קדישמן. לבסוף, השופט הגיע למסקנה כי הערעור אינו ראוי והורה למערערים לשלם אגרה בסך 30,000 ₪.