עפ"ת 32173-10-03

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בנהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. אישומים אלה נבעו מאירוע שהתרחש בספטמבר 2009, אז נמצא כי במערער נמצא ריכוז של 1,120 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף – פי חמישה מהמותר בחוק. למערער עבר של עבירות תנועה, לרבות ארבע תאונות וריבוי מקרים של נהיגה בשכרות. בעבר נגזרו עליו עבודות שירות, מאסר על תנאי ושלילת רישיונו. עם זאת, זה לא הרתיע אותו מפגיעה חוזרת. בית משפט קמא גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, הפעלת 6 חודשי מאסר על תנאי ו-10 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. המערער ערער על חומרת עונש זה, וביקש הפחתה או עבודות שירות. לטענתו, בית המשפט קמא התעלם מנסיבות מקלות, לרבות מצבו הכלכלי, משפחתו הגדולה ובעיות נפשיות. בנוסף, טען כי בית המשפט לא שקל את המלצת שירות המבחן, שהציע עבודות שירות כאמצעי למניעת הפנמת ההתנהגות העבריינית. המערער הצביע גם על פסקי דין במקרים דומים שבהם העונש היה קל יותר. מנגד, ביקשה המדינה לדחות את הערעור, תוך שימת דגש על עברו התעבורתי העשיר של המערער ועל הצורך בהרתעה במקרים של נהיגה בשכרות. לאחר שבחן את התיק, אישר השופט את החלטת בית משפט קמא, והסכים כי היסטוריית העבירות של המערער והיעדר הרתעה מצדיקים מאסר. השופט הכיר בחשיבות המלצת שירות המבחן, אך ציין כי מדובר בשיקול אחד מני רבים ואינו מחייב. בהתחשב בהקלת העבר של המערער ובחומרת עבירותיו, ובפרט נהיגה תחת השפעת אלכוהול, סבר השופט כי גישתו של בית משפט קמא ראויה לשלום הציבור ולהרתעתו. עם זאת, השופט, בהתחשב במעמדו של המערער כאסיר בפעם הראשונה ובהמלצות שירות המבחן, הפחית את העונש ל-24 חודשי מאסר בפועל, מתוכם שישה חודשים על תנאי. תקופת המאסר הכוללת נקבעה ל-30 חודשים, עם שינויים נוספים הכוללים הארכת המאסר המותנה ל-16 חודשים.