ע"א 7753/21

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את הערעור לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, המאשרת את הריסון הנדרש בפיקוח שיפוטי על החלטת פקיד בתביעת חוב. המערער היה מודע להליכי הוצאה לפועל של נושה, אך לא התנגד למימוש שטר חוב המיוחס לו. החלטת המנהל המיוחד, שהתבססה על מסמכים עובדתיים, נקבעה כנכונה, ללא סטייה מהותית המצדיקה התערבות. במסגרת הליכי פשיטת רגל, למרות שגורמים רשמיים יכולים להטיל ספק בתוקפו של פסק דין חוב, סמכות זו מופעלת במשורה, השמורה למקרים של הונאה, קנוניה או אי צדק. טענת המערער כי חתימתו זויפה עלתה 14 שנים לאחר תחילת ההליכים וללא ראיות תקפות, כגון עדות מומחה, המערערות את מעמדו. חוסר המעש שלו, למרות פעולות גבייה מרובות לאורך השנים, לא הצדיק פגיעה בהסתמכות הנושה על סופיות החוב. בסופו של דבר, הערעור נדחה ללא צורך בתגובה, ולא הוטלו הוצאות, בהתחשב בהקשר הפרוצדורלי ובאופי ההליכים.