ת"א 5086-11-17

תקציר

השופט במקרה זה פסק לטובת התובע בסכסוך על רכישת בית קפה. הנתבעים טענו כי חתימתם על הסכמי הרכישה זויפו, אך השופט קבע אחרת, וציין כי ההסכמים נחתמו בידיעתם ובאישורם של הנתבעים. בעוד הנתבעים טענו גם כי הוטעו לגבי רווחיות בית הקפה, השופט מצא כי לא כך הדבר וכי הם לא ערכו בדיקת נאותות כראוי. יתרה מכך, השופטת קיבלה את הטענה כי מחיר הרכישה היה 550,000 ₪ – ולא 300,000 ₪ שצוינו בהסכם הכתוב - וכי הנתבעים שילמו רק 70,000 ₪. לפיכך קבעה השופטת כי על הנתבעים לשלם את יתרת הסכום בסך 480,000 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. סכום זה חל גם על הנתבע מס' 2, אשר ערב להסכמים ולתשלומים, אם כי חבותו הוגבלה ל-430,000 ₪ בשל עניין נפרד של שני שיקים. באשר לנתבעת מס' 3, שגם ערבה להסכמים ולשטרות, דחתה השופטת את התנגדותם לביצוע השטרות וקבעה כי גם הם חייבים ב-480,000 ₪ הנותרים, וכן פתחו בהליכי הוצאה לפועל על יתרת הסכום לאחר התחשבות בערבות המוגבלת. לבסוף הורה השופט לנתבעים לכסות ביחד ולחוד את הוצאות המשפט של התובע, בסך 60,000 ₪, בשל תוצאת התביעה והאופן בו ניהלו הנתבעים את ההליך.