ת"א 28353-06-16

תקציר

התובעת, המנהלת אדמות מדינה, תבעה את הנתבע בגין פלישה לחלקת קרקע בראשון לציון והחזקה בה שלא כדין. הנתבע טען כי הוא מתגורר בקרקע משנת 1973, ובעל זכויות קנייניות שהוריש לו יעקב אזולאי ז"ל, בעל חוזה חכירה בקרקע. עוד טען הנתבע כי התובע הסתיר מסמכים המאשרים את זכויותיו של אזולאי בנכס. התובע, לעומת זאת, הציג ראיות לבעלות על הקרקע משנת 1982 וטען כי הנתבע לא הציג מסמכים כלשהם התומכים בתביעתו. בית המשפט לא מצא טעם בטענות הנתבע, שכן הוא לא הביא ראיות מספיקות לזכויותיו של אזולאי בקרקע, וגם מסמכי התובע לא תמכו בטענתו. השופט קבע כי החזקה של הנתבע במקרקעין התבססה על הרשאה שניתנה מכללא, אותה ביטל התובע בהגשת התביעה. השופטת הורתה לנתבע לפנות את הקרקע עד פברואר 2023 וסירבה לבקשתו לסעדים מפוצלים בעניין דמי טובת הנאה. פסק הדין לא התייחס לזכותה הפוטנציאלית של הנתבעת לפיצוי בגין פינוי הקרקע, אותה ניתן לתבוע בנפרד. לפיכך, התביעה התקבלה, ולנתבעת ניתנה ארכה עד פברואר 2023 לפנות את המקום.