ע"א 14/74

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על בעלות על בית וההכנסות ממנו בין בעל לאשתו הפסולה, המיוצגת על ידי האפוטרופוס שלה. כל אחד מבני הזוג הכניס רכוש לנישואין וגם רכוש משותף. לאחר שהאישה הוכרזה כבלתי כשירה, הגיש הבעל בקשה לבית המשפט המחוזי להצהיר על בעלות שווה על הבית ועל ההכנסות ממנו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה אך הבעל ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר פה אחד את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זכויות הבעלות בבית וההכנסות מהדירות, וכן אישר ברוב קולות את הקביעה כי ייפוי כוח שנתנה האישה לבעל אינו תקף. השופטת ח' כהן קבעה כי הבעל לא הוכיח כי כוונת בני הזוג הייתה שהבית יהיה רכוש משותף. באשר להוצאות שהוציא הבעל בגין אחזקת הנכס וניהולו, פסק השופט ח' כהן כי האישה תוכל לפרוע לו לפי חלקה. בשאלת ייפוי הכוח טען השופט ח' כהן כי תיאורו של ייפוי כוח כבלתי חוזר יוצר חזקה כי קיימת זכות התלויה בו, שעל המשיב להפריך. משהמשיב לא עשה כן, הגיע השופט ח' כהן למסקנה כי ייפוי הכוח תקף. השופט קיסטר, אליו הצטרף השופט י' כהן, דחה את הערעור כולו. באשר לייפוי הכוח הדגישה השופטת קיסטר כי ייפוי כוח בלתי חוזר מפרט את הזכות או העסקה שהוא נועד להבטיח, ובמקרה זה הבעל לא סיפק הוכחה לזכות כזו. לדברי השופט קיסטר, תפקידו של האפוטרופוס הוא לשמור על רכושו של הפסול ולהתדיין מטעמו, דבר שהמשיב עשה ביעילות. השופטת התייחסה גם להתנהגותן של המערערת ובתה של החסויה, הדגישה את הצורך להימנע מסכסוכים ומריבות, וציינה כי למשפחת החסוי יש זכות ליהנות מרכושה. השופט קיסטר הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור ולשלם למערער הוצאות בסך 500 ל"י.