ה"פ 44703-07-19

תקציר

השופט דחה את הבקשה לסעד זמני, וקבע כי המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים לסעד זמני. השופט טען כי המבקש לא הוכיח זכות לכאורה למנוע חילוט ערבות בנקאית אוטונומית, ואף מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקש. הנזק שנגרם למבקש נמצא בר פיצוי כספי והפיך, בעוד שהאינטרס של הרשות לאכוף את דיני התכנון והבנייה נחשב משמעותי. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי הערבות הבנקאית הייתה אוטונומית ועצמאית בעליל, והמבקש לא הביא ראיות מספיקות להוכחת נסיבות מיוחדות המצדיקות את סיכול מימוש הערבות. בנוסף, השופט ציין כי הבקשה חסרה פירוט ובהירות, במיוחד בהתחשב בכך שהיא הוגשה ברגע האחרון. השופט התייחס גם לסוגיית הסמכות המהותית, והביע את הקושי לפנות לבית המשפט האזרחי כדי לערער על החלטה מנהלית הנוגעת לאכיפת דיני התכנון והבנייה. לבסוף חויב המבקש לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 10,000 ₪, מבלי שנפסקו הוצאות נוספות. ההחלטה לדחות את הבקשה לסעד זמני התקבלה על סמך שיקולים אלה והוראות הדין הרלוונטיות.