מ"ת 34696-01-23

תקציר

המשיבים הואשמו במספר עבירות, בהן כליאת שווא, נשיאת נשק ותחמושת, שיבוש הליכי משפט וקשירת קשר לביצוע פשע. בכתב האישום נטען כי המשיבים, אשר הייתה להם היכרות מוקדמת עם המתלונן בשל חובו של האחרון למשיב מס' 1, ניגשו לבית קפה בו נמצא המתלונן וביקשו ממנו להיפגש בחוץ. המתלונן נכנס מרצונו לרכבו של המשיב מס' 1 ומסר לו 500 ₪ כתשלום חלקי של חובו. המשיב מס' 1 ביקש מהמתלונן להצטרף אליו לחניון, שם דרש תשלום מלא. במקום התפתח עימות מילולי, במהלכו הרים המשיב מס' 1 את ידיו לעבר המתלוננת, והמשיב מס' 2 דחף את צווארה של המתלוננת. המתלונן ביקש לצאת מהרכב, אך המשיב מס' 1 לא עצר והמשיך בנסיעה. זמן קצר לאחר מכן ניסו השוטרים לעצור את הרכב, אך המשיב מס' 1 האיץ ונהג בחוסר זהירות, במהלכו נזרק אקדח מהרכב על ידי המשיב מס' 2 בהוראת המשיב מס' 1. הראיות שהוצגו בכתב האישום כוללות את דברי המתלונן, צילומי מצלמות אבטחה, ראיות DNA ודוחות משטרה. גרסאות המשיבים לאירועים שונות באופן מהותי מגרסתה של המתלוננת, ובשתיהן חלו שינויים רבים בסיפוריהן. השופט קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת מרבית האישומים נגד המשיבים. עם זאת, העבירה של כליאת שווא וקשירת קשר לביצוע פשע נראית חלשה יותר בשל כניסתו מרצון של המתלונן לרכב ומשך המאסר הקצר לכאורה. אשר לעילת המעצר, מצא השופט מסוכנות משמעותית הנשקפת מהמשיבים וסיכון גבוה לשיבוש הליכי משפט. עם זאת, היא הגיעה למסקנה כי ניתן לשקול חלופות מעצר. לפיכך, השופט הפנה את התיק לשירות המבחן לצורך הערכה וקבע כי מעצרם של המשיבים יישאר בתוקפו עד אז. פסק הדין ניתן בנוכחות הנוכחים ומתוארך ליום 26.2.2023.