עפ"ג 31126-05-14

תקציר

במקרה של v. גריט, בית המשפט לערעורים פסק על הרשעה הקשורה לגידול סמים. המשיב, יהודה גריט, הורשע בעבר במשפט בגידול צמחי קנאביס בדירתו, שם הקים מעבדת סמים קטנה עם ציוד כגון מנורות הלוגן וקופסאות הורמוני השתלה. תחילה גזר בית משפט קמא על חריט עונש של שירות לתועלת הציבור, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 ש"ח, תוך הימנעות מכל מאסר בפועל. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי שגה בית המשפט בכך שלא הטיל עונש מאסר, למרות ממצאי בית משפט קמא כי הגידול נעשה לשימוש עצמי. המדינה טענה כי מדובר בעבירה חמורה, הדומה לסחר בסמים, ומצדיקה ענישה מחמירה יותר לפי פקודת הסמים, הקובעת עונש מקסימלי של 20 שנה על עבירות מסוג זה. ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה, והגיעה למסקנה כי בית משפט קמא טעה בהבנת חומרת העבירה בכך שהתמקד בכוונה ולא במעשה הטיפוח עצמו, שהעונש עליו כבד ללא קשר לשימוש האישי לכאורה. בסקירת התיק, בית המשפט לערעורים הדגיש את הסוגיה הנפוצה של מעבדות סמים הדומות לפעילותו של גריט, והדגיש את הצורך להילחם בסכנה זו באמצעות עונשים מחמירים. בעקבות זאת, בית המשפט לערעורים שינה את העונש לשישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן היה לרצות באמצעות עבודות שירות, ובכך ביטל את העונש הראשוני של שירות לתועלת הציבור, תוך שמירה על מרכיבים אחרים של העונש המקורי. החלטה זו פורסמה בנוכחות הגורמים הרלוונטיים ביום 12 בינואר 2015.